יש את הקו הירוק ויש איפה שמדינת ישראל שמה את הגדר. הגדר [היא] בתוך השטחים הפלסטיניים, ויש שם שטחי חקלאות שעדיין פלסטינים משתמשים בהם וחורשים שם. אז כל בוקר [אנחנו] עומדים בלפחות 4 שערים, במקומות שונים, [כי] צריך לפתוח לפלסטינים לעבור לשטח שלהם כדי שיעבדו את השדות. אז אתה כל בוקר פשוט עומד שם עם המ"צ ומאבטח. הוא פותח את השערים, הם עוברים, לפעמים בודקים אשרת עבודה, אשרת כניסה וכל מיני כאלה, ולפעמים לא. ואז אתה בא אחרי כמה שעות והם חוזרים. יש שעות קבועות ומי שלא עומד בשעות הוא לא יכול לעבור פשוט חזרה.

ובודקים אם כולם חזרו?מי שהמ"צ זיהה אותו או בדק לו וראה שהוא לא אמור לעבור במעבר הזה הספציפי אז הוא לא עובר. כאילו היו [שערים ב]מרחקים של 20 דקות כזה. הוא היה צריך לנסוע את כל הדרך הזאת עם הטרקטור כי הוא בא לשער הלא נכון, לנסוע כמה דקות נסיעה ומשם לחכות לנו ואז היינו באים ופותחים לו שם.

ומה קורה אם מישהו שכח את הטורייה בבית?הוא תקוע בצד השני עד סוף יום העבודה. אין מעבר. היה כמה פעמים שאיחרנו לנקודה בגלל כל מיני אירועים, ואז אתה פשוט מגיע ואנשים רוצים ללכת לעבודה או לחזור מהעבודה, ועומדים לך כמות מאוד מאד גדולה והם יודעים שאיחרת להם. הייתה סיטואציה שיש איזה משהו שלא היה בשליטתך שאיחרת ו- 50 איש עמדו 20 דקות, חצי שעה בשמש, חיכו להיכנס. לפעמים גם היו בעיות עם המ"צ שלא היו באים בזמן או משהו כזה, ולא היינו יכולים לפתוח בלי מ"צ.

זה תלוי במ"צ שעומד?כן, כן. תלוי במ"צ. זו סיטואציה הזויה, אתה רואה בחורה שקטנה ממני בראש עם השכפ"ץ, מעבירה אנשים מבוגרים ומתייחסת אליהם כמו ילדים גם. קצת סיטואציה הזויה. היא אומרת להם: טוב, אל תצאו מהתור, אל זה, תעמדו ישר, תעמדו זה.

מחנכת אותם.כן. "תעמדו בתור מסודר", אנחנו צריכים להגן מאחוריה עם הנשק.