תפסנו כמה בתים באזור הצפוני של חברון, סתם כי הם השקיפו על הכביש שמתנחלים נסעו עליו. זה היה בדיוק מול איזה עמדה של משטרה פלסטינית בתוך חברון. וכל פעם שהיה כדור שתיים באויר או לכיווננו, משהו לא ממוקד לחלוטין , שהיינו שומעים מחברון, חיילים צעירים, חלק מהזמן לא היה שם קצין בכלל, היו פשוט עולים על הזה... אומרים...יורים עלינו, עולים על הכלים...מרפסת יש שם מק"כ (מקלע כבד), מקל"ר (מקלע רימונים), שני צלפים... ואז היו מתחילים לפרק את העיר. ממש לרסס בלי לראות בעיניים. זה היה מין טירוף כזה. אף אחד לא ייחס לזה חשיבות. העיר היתה יותר כמו מטווח. בסוף כולם היו יושבים. זה הוריד 10 פנסים. זה ניפץ 30 שמשות, זה התרכז בגלגלים של המכוניות. ככה כל אחד היה...

באיזה גזרה זה היה?בחברון... מתקנים ותל רומיידה זה בתוך חברון מחוץ לחברון היה עוד מוצב. היו כאילו מפרקים את העיר. בלי לראות בעיניים. בצורה לא הגיונית...לא היו שואלים שאלות, היה פעם אחד שבאמת כאילו. פירקו את העיר כל הלילה. ירו כמו מטורפים. בבוקר אחרי זה אף אחד לא הבין מה קורה. כל המרפסת היתה מפוצצת בתרמילים. ממש כאילו, אנשים גמרו שם כוננות של חודש. הגיע המח"ט, לא היה שום דבר מיוחד. כולו ירו על הבית שתי יריות מהעיר. לא היה פגיעות אפילו. שום דבר. יש כאילו רצפה מלאה מפוצצת בתרמילים, והמח"ט רואה את זה כאילו, ולא שואל על מה לעזאזל יריתם. הכדורים האלה הלכו לאנשהו. פשוט מבליגים על הדברים האלה. לאן הלכו כל הכדורים האלה. גם המפקדים, אף אחד לא היה מעלה את השאלות כאילו יורים פה סתם? על מה יריתם כוננות של חודש במשך לילה? וירו סתם. לא מכוונים. סתם. משהו שלא עושים. כשאתה מפחד. אנשים לא היו כאילו, היו פשוט היו יורים. ראיתי שבסיפור ניסית... כי זה משחק. פשוט משחק.

תמקד, אדם ששומע כזה דבר לא מבין מה זה עושה לך כבן אדם, זה פורק לך?ירי פורק עצבים. פשוט. זה פורק עצבים. והיחס של זה היה כמו למשחק וידיאו. פשוט כמו משחקי וידיאו. אף אחד לא חשב על מה שהוא עשה. מה משמעות הדברים שלו. שאם הוא מנפץ עכשיו שמשה של בית בשביל הכיף, אולי יש מישהו בתוך הבית. איך זה מגיע למצב שבן אדם יכול לירות על בתים ולהרגיש שזה משחק וידיאו. אתה מאבד קשר עם המציאות. זה היה בתקופה של חומת מגן . אתה נשאר 21 יום בשטחים וזה, ואז במקרה הטוב או שאתה כמה ימים בבית או שאתה בתרגיל בבית ליד ואז עוד פעם 21 איפהשהו. אתה מנותק לגמרי אתה כבר לא חושב בהגיון. אתה לא אובייקטיבי, אתה לא חי את החיים הרגילים.