לאט לאט, אחרי שנתיים שאתה עושה את אותו מחסום, אתה גם מזהה פרצופים של כאלה שעוברים יום-יום. גם אותם מדי פעם בדקתי, כדי שלא יקבלו שאננות, שכאילו אם הם עוברים פה יום-יום אז הם יכולים להעביר מה שהם רוצים. מאותה סיבה גם מדי פעם בודקים את מעבירי הסחורה שעוברים ברגל עם העגלה ואומרים להם 'חכה רגע, תעמוד בצד, תפרוק בבקשה את מה שיש לך על העגלה'. הרבה פעמים אלה היו ערמות של זבל והרבה פעמים ארגזים או קופסאות נעליים, כל מיני דברים כאלה, שמיכות. גם אותם מדי פעם הייתי בודקת. הבדיקה היא רנדומלית, לפי רכב שפתאום תופס לי את העין. פולקסווגנים, ואנים של פעם שהריפוד כבר חתוך או מפורק או שנראה כאילו מישהו התעסק עם הגג, נראה כאילו מישהו חתך בריפוד, דברים כאלה. אני זוכרת שהייתי בודקת אותם. הרבה רכבים ישנים שהבגאז' מלא בציוד עבודה, ציוד מתכות, צבעים, שמיכות וריפודים שמשתמשים בהם לעבודה. היה עניין לבחור, בעיקר כשהיו באים לעשות לי אימונים במחסומים.

מה זה אומר? אימון במחסום זה אומר שכדי לשמור על כשירות הכלב הרבה פעמים הביאו מדריכה מהיחידה שהייתה נוסעת אתי לעשות את המחסום, או שמגיעה באמצע המחסום ועושה אימון כשירות לכלב. היא בוחרת את הרכב, היא לוקחת אתה חומר נפץ או מחסנית של אחד מהחבר'ה של הכוח, וברכב שהיא בוחרת מטמינה את המחסנית ברכב בלי שאני יודעת איפה היא הטמינה את המחסנית. הייתי מכניסה את הכלב ונותנת לו לחפש, נותנת לו לעשות את העבודה שלו על הרכב. ברגע שהכלב מוצא – הוא מקבל את השחרור, הוא מקבל את הצ'ופר. עושים ככה שניים, שלושה, ארבעה רכבים, תלוי בזרימה של הרכבים במחסום, תלוי כמה אימונים צריך להספיק באותו יום. לא אהבתי את האימונים במחסום.

למה? כי הרבה פעמים הרגשתי שבזמן אימון המדריכה בוחרת את הרכב שיתאים לה לעבודה ולאו דווקא את הרכב שצריך לסרוק. הרבה פעמים זה היה רכב שנראה שיש עליו הרבה מקום לתת לכלב לעבוד או כלב ספציפי שידעו שיש לו בעיה עם רכבים מסוג מסוים או עם ריחות מסוימים או עם מסיחים מסוימים שצריך היה לבדוק את הכלב עליהם. אז נאלצנו לתת לכלב לבדוק רכב שלאו דווקא הייתי רואה בו רכב פוטנציאלי לסריקה. לפעמים היה קורה מצב שסריקה שלי עיכבה התנהלות במחסום. סריקה לוקחת לפעמים גם עשר-15 דקות, אם עושים אותה יסודי ולא מהר-מהר כדי לסמן 'וי' ולהגיד שסרקנו. זה היה יוצר לפעמים מצבים שנהגים מחכים ונהיית שיירה של 12—13 רכבים שמחכים לסריקה, שמחכים לעבור. אם היה מפקד מחסום נורמלי, הוא היה אומר לך בשלב מסוים 'עכשיו אני רוצה לשחרר קצת את הלחץ מהמחסום'. אם זה היה מפקד מחסום פחות נורמלי, הוא היה אומר 'אני רוצה לסרוק עכשיו ולא מעניין אותי, שיחכו גם שעה וחצי אם צריך'.