אתה זוכר משהו מסוים? יש דבר כזה שנקרא זימונים. אז היינו עושים בלילה ציר תנועה. הלכנו, אתה נותן לו מכתב לשב"כ.
זה היה תמיד בלילה? כן, באחת-שתיים בלילה, נכנסים לבית, דופקים בה-בה-בה, באים עם וסטים, צבעי פנים. פעם אחת פתחה איזו סבתא, היא הייתה בהלם, כמעט חטפה התקף לב ממה שהיא רואה. פותחת את הדלת סבתא בת 80, אתה עם הווסט שלך והפלטות והרימונים,שמונה אנשים ככה בחוץ, כל אחד תופס את הזיג (פינה) שלו, היא יוצאת החוצה, כמעט משתינה במכנסיים.
ואז מה עשיתם? צועקים עליה שתקרא לבעלה, הוא יוצא, צורחים עליו צרחות אימה שיפחד, שיבין שהוא(צריך) ללכת לזימון.
זו המטרה, זה מה שאומרים לכם: 'תפחידו אותו'? כן.
במילים האלה? זו המטרה. למה אתה עושה את זה באמצע הלילה, מה ההיגיון? כל היום היינו בכפר,אבל אתה רוצה להבהיל אותו, להעיר אותו באמצע הלילה, לדחוף לו את הזימון לתוך הפנים. למה לא לשלוח לו את הזימון בדואר? מה זה הזימונים האלה? אתה מביא מכתב, אתה דוור. אתה אמור להביא זימון לנחקרים של השב"כ להגיע לשב"כ.
אתה יודע מי הם היו? לא.
אתה יודע למה? אני מקבל שם, אני צריך לעשות את זה. זה לא משנה מי, זו הוראה של השב"כ.
כמה כאלה הייתם עושים? היינו עושים הרבה, כן.
פעם בן אדם לא הסכים לקבל את המכתב או התנגד? הם מפוחדים, מה זה להתנגד? איך אתה יכול להתנגד? אתה לבד ויש בחוץ איזה עשרה מפקדים בצה"ל. מה תעשה? תתנגד, אז נתפוס אותך יותר חזק, מה תעשה?
ומה היו הגילים, לרוב? המוזמנים היו מבוגרים לדעתי. 40-30.