בעיקול 160, איפה שהשער הצהוב של מג"ב, ליד המערה (מערת המכפלה) [ילדים פלסטינים] היו זורקים אבנים. יש שם בית ספר. כל בוקר היו זורקים גשם של אבנים לכיוון המכוניות שעושות סיבוב ימינה.

מתוך בית הספר? מהשער של בית הספר.

על מי הם זורקים את האבנים? בעיקרון הם זורקים את האבנים על המג"בניקים, אבל אם הם מצליחים להתקרב מספיק אז על המכוניות של האזרחים שיורדים למטה.

ואיך המג"בניקים היו מגיבים לזריקות האבנים האלה? ברימוני הלם וגז על הילדים. לפעמים ירו לתוך בית הספר, ברוב המקרים זה היה נוחת בחצר בית הספר. פעם מישהו ירה לתוך בית הספר. המנהל ניסה להשתלט עליהם וזה לא באמת עבד. זו הייתה סיטואציה קצת רגישה... בסוף זה ילדים. מי שזרק את האבנים זה לא היה [בן] יותר מ-15, 12, זה לא היה חבר'ה שזורקים בקבוקי תבערה עם כיסויים על הפנים שמראים בסרטים. זה היה באמת ילדים קטנים ומעצבנים. הבעיה שזה באמת יכול להרוג מישהו ולכן אי אפשר להקל בזה. הבנו שברגע שנתפוס כמה ילדים, ההורים שלהם יגרמו להם להפסיק לזרוק אבנים. זו הדרך היחידה לטפל בילדים באופן כללי.

מה זאת אומרת "זו הדרך"? זה משהו שאמרו לכם? כן. הגדוד שהיה שם לפנינו עשה מבצע, בא והתחבא בסמטאות באמצע הלילה. הם (הילדים) באו לבית הספר, התחילו לזרוק אבנים והם (החיילים) היו מאחוריהם ותפסו 12 ילדים בבת אחת. התחילו שם מכות, זה היה גדוד מ[חטיבת] כפיר. זה הפסיק את הכול, כי ברגע שהם עצרו 12 ילדים אז ההורים שלהם...

כשאתם עשיתם את זה, תפסתם ילדים? כן, תפסנו.

ומה אתם עושים איתם? אנחנו באנו לשם גם, עשינו פעילות מצומצמת. הייתה סמטה שיצאה בדיוק מול שער בית הספר והיה שם בית נטוש, אז הלכנו לשם בלילה, נכנסנו לבית הנטוש הזה, שמרנו. אף אחד לא יודע שאנחנו שם, הם זורקים אבנים ואנחנו בעצם מאחוריהם. ואז מה שקורה [זה ש]נכנסו כמה חבר'ה [פלסטינים], התחילו לזרוק אבנים, ובבת אחת החבר'ה רצנו אליהם ואז מלא ילדים רצים לכל הכיוונים. הצליחו לתפוס איזה 3 ילדים בני 8, 9, 10, משהו כזה, ואז לקחנו אותם אלינו ל"בית האדום" (מכונה בתקשורת "בית המריבה", על ידי מתנחלים "בית השלום" ועל ידי הפלסטינים "בית ראג'בי". משלב מוצב צבאי ומתחם מגורים של מתנחלי חברון) וזה נהיה בלגן כי בא אחד השייח'ים שם.

איך לוקחים אותם? לתוך ה[ג'יפ] סיור. תופסים אותם, ילד, אתה יודע, חלקם מתחילים לבכות. בסוף מה שקורה עם הילדים האלה [זה ש]לוקחים אותם, כי זה ילדים וזריקות אבנים והכול עובד הפוך בחברון, אז לוקחים אותם למשטרה הישראלית, לא יודע אפילו למה. לקחו למשטרה, ההורים שלהם קיבלו קנס ובזה זה נגמר, ואז שיחררו אותם.

הילדים ישבו אצלכם במוצב? כן, הם ישבו שם שעה-שעתיים עד שבאה ניידת של משטרה. משטרת ישראל עובדת נורא לאט, כמו שאתם יודעים. אז עד שהשוטרים התעוררו, סיימו את הדונאטס שלהם ובאו. וזהו. מן הסתם, [בגלל] שהם היו ילדים הם לא היו עם כיסויי עיניים. פשוט הושבתי אותם עם הכיסא לכיוון הקיר כדי שלא יראו את המוצב. לא שזה סוד גדול, אבל בכל זאת.