מה המציאות בשכם בתקופה הזאת? שקט מאוד באופן יחסי, זו גזרה של גדוד שהייתה כל כך שקטה, שמה שהיה פעם 4 מחסומים, הפך לשניים. שזה חווארה – שלדעתי היום הוא גם כן הוסר, ותפוח וביניהם לא היה עוד מחסומים. היית רואה את המבנים הישנים של המחסום והם כבר לא מאוישים וכבר לא משתמשים בהם אלא באירוע מיוחד, זאת אומרת אם יש איזה מסיק אז היו מאיישים את המחסומים.

הייתה כניסה לשכם? יש כניסה הרבה אבל פחותה. פחותה בהרבה. אתה לא נכנס עכשיו סתם לעשות רעש במחנה פליטים. אתה כן עושה שם סיבוב, המ"פ בשבוע הראשון לתפקיד בהגדרה, כל הפלוגה שלו צריכה לעבור במחנה פליטים, לעשות שם סיור, אם לא ניווט רגלי בלילה.

היו גם דברים כאלה, ניווט רגלי בלילה? כן, בטח. ביום לא, כי ביום הייתה הגדרה שהכוחות הפלסטינים פועלים בעיר משעה כך עד כך ומשעה כך עד כך בלילה צה"ל יכול להיכנס והכול בתיאום, יש שם מנהל אזרחי מאוד-מאוד פעיל בשכם. הקו הזה הלך ואיבד מהעצימות. למרות שמה ששמעתי בתקשורת על האירוע שהיה עם משפחת פוגל (חמשת בני משפחת פוגל שנרצחו באיתמר במרץ 2011 על ידי פלסטינים). אם יש מסיק (פלסטיני), אז זה תוהו ובוהו כי איתמר זה מקום מתוחם לקילומטרים אבל כשיש מסיק אז פתאום כל הגבעות מסביב הן גם כן יהודיות וגם שם לפלסטינים אסור להגיע. אתה קולט מאסת שטח ענקית שגרים בה 100 איש והמסיק אמור להיות שם אבל אי אפשר כי זה שטח של 100 יהודים אז שם אין מסיק. אין שם פלסטינים, זה שטח ששייך לאיזה פלסטיני שגר בעוורתא והוא לא יכול לעבד אותו, אם הוא יעבד אותו, אז הצבא צריך להזיז אותו משם. אם הצבא לא יזיז אותו, אז המתנחלים כבר יזיזו אותו, זה גבעות עולם, זה האנשים הכי... אלה ביצהר שמנקבים לך את הגלגלים כי אתה צה"ל. רעולי פנים כאלה.

ולכם היה מה לעשות נגד זה? מה תעשה נגד רעול פנים מיצהר שמנקב לך את הצמיגים, תצעק עליו? זה ילד בן 14. ילד בן 14 שלא יודע אחרת, ככה הוא גדל, הוא גדל שצה"ל הם נאצים שמגרשים יהודים, אין לך עם מי לדבר כאילו, זה לא אנשים שישרתו בצבא כשהם יהיו גדולים. זה אנשים שישרתו על איזה גבעה כשהם יהיו גדולים.