הרוב עובד על הענשה. זה אני הכי שונא: הם עשו לנו ואנחנו נעשה להם. אתה יודע מה זה עוצר ימי בשבילם? אין אוכל כמה ימים. זה יכול להיות נגיד כמו למשל שהיה פיגוע בנתניה, עוצר ימי של ארבעה ימים על הרצועה. לא יוצא אף כלי שיט, עומד דבור בכניסה לנמל, הם מנסים לצאת ותוך שנייה יורים להם על הראש ואם זה לא אנחנו אז אפילו מקפיצים מסק"רים [מסוקי קרב] וזה בכלל מפחיד אותם. היו לנו הרבה פעולות עם מסוקי קרב, הם לא יורים יותר מדי כי הם מעדיפים לתת לנו לטפל בזה, אבל הם באים להפחיד, הם עושים סיבוב מעל הראש שלהם. פתאום קוברה שעומדת מעל הראש, זה מרחף נמוך, עושה לך רוח ומעיף את כל הדברים. היו הרבה מקרים כאלה. כאלה הרבה עבדו איתנו.

והעוצר הזה, כמה זה היה נפוץ? נפוץ מאוד. יותר מבידוד מיוחד שהיה נדיר יחסית. לא הייתי אומר יותר מפעם חודש אבל היה יכול להיות חודש שיכול לקרות 3 פעמים ואחר כך שלושה חודשים שלא היה כלום. תלוי בזמנים.

זה יום, יומיים, שלושה, ארבעה או יותר מזה? אני לא נתקלתי ביותר מארבעה ימים. יותר מזה, ימותו שם ואני מאמין שצה"ל מבינים את זה. שבעים אחוז חיים על דגים, אין לך ברירה. בשבילם זה לא לאכול. יש משפחות שלמות שבגלל זה לא אוכלות במשך כמה ימים. אוכלים לחם עם מים. כמו בשואה.