איך את רואה את הדברים היום? כמו שראית אותם אז, או אחרת? אני לא מסתכלת על זה אחרת. אני חושבת שחייל מתמודד עם המון דברים מאוד בעייתיים. אתה יודע, אני יכולה לספר לך את הסיפור הכי מזעזע שהיה לחבר שלי לשעבר שהיה בהנדסה קרבית. הוא סיפר לי שהיה להם פעם אחת מעצר באיזה בית והם היו צריכים להעביר את כל המשפחה לחדר אחד ולעשות חיפוש. הוא אמר לי שהוא, שהמשפחה קצת התפרעה וזה הגיע למצב שהם כיוונו נשק על המשפחה. הוא אמר לי: היתה שם ילדה בגודל של אחותך הקטנה – אחותי היתה אז בת שש – היא הסתכלה עלי במבט הכי מפוחד. ובשנייה הוא פשוט כאילו קפא. אתה יודע, דברים שחיילים צריכים להתמודד איתם בקטע של מפגש יומיומי עם אנשים, והם צריכים מן לנטרל את הרגש, להתעלם ממנו כזה. איזה קשה זה.

הרגשת גם במקום הזה? כן, הרגשתי שאני קצת נקרעת לפעמים, אני חייבת להגיד.

בנטרול רגש? בנטרול רגש.