אתה סמל מחלקה? כן. אתה אמור להכיר את המשימות וגם את המטרה, למה עושים אותן. בדיוק. המשימות שלנו בחברון בגדול זה לשמור על היישוב היהודי. זה המשימות שלנו, אם זה לשמור עליהם בדרך לתפילה שלהם במערה, או אם זה סתם סיורים יומיומיים בעיר שם. וזה, בדיעבד כשאתה חושב על זה אתה, החיים שלהם (הפלסטינים) שם, אתה הופך אותם לסיוט שם, אם זה פעולות לו"מ כאלה. לוחמת מודיעין. בדיוק. לעשות רעש.

מה זה לו"מ? זה ליידע אותם שיש צבא. אפילו במקומות שאין צבא, אז לגרום להם לתחושה שיש שם. אם זה לעשות שם רעש באותו אזור בלילה, סתם לזרוק שם רימוני הלם, או אם זה להיכנס באיזה אזור באמצע הלילה לתוך בית באמצע הלילה, באיזה כניסה חגיגית ככה עם איזה רימון הלם ככה, ולחפש, לעשות חיפוש בבית ולצאת.

איך בוחרים את הבית? איך בוחרים את הבית? יכול להיות סתם בית, יכול להיות אם זה בית שבסביבה של המוצב זה גם כן כדי להפחיד את התושבים שם קצת. התושבים שרואים איזשהו פוטנציאל סכנה מהם, כי הם קרובים למוצב. בסך הכל הם תושבים תמימים. זהו, יש פטרולים כל יום רגליים שאתה פשוט הולך בעיר שם ונכנס לבתים, סתם בתים, סתם, פשוט סתם. לא, אין לך איזה דיווח בקשר למשהו מסוים בבית הזה. נכנסים, מחפשים, יוצאים. וברגע שנכנסים, אז נכנסים אז גם מתיישבים לנוח שם כי אין לך מקום אחר לנוח. אתה לא יכול שם לשבת על ספסל שם בחוץ ולנוח. אז נכנסת לבית, זרקת רימון הלם. זה לא בכל פעם. נכנס לבית, שם את כולם בחדר אחד. זהו, מתחיל לחפש בחדרים.

זה לילה? יום? זה יכול להיות לילה, וזה יכול להיות יום.

אתה יכול לתאר כניסה ספציפית שאתה זוכר? כניסה ספציפית? נכנסים לבית במטרה למצוא אולי איזשהו משהו חשוד, אתה אפילו לא יודע מה בדיוק. שם את כולם בחדר אחד. בדרך כלל הם שמים את הכסף שלהם בארונות שם, מחביאים. אין להם, הם לא שמים בבנק ולא בכל מקום אחר. הם שמים את זה בארונות שם, מחביאים שם. עכשיו, כדי למנוע ביזה וזה, בדרך כלל היינו שמים את כל המשפחה בחדר הזה עם הכסף, שלא יבואו אחרי זה ויגידו שגנבנו. זהו, מתחילים לחפש בחדרים. הופכים שם את הכל, מחפשים, מחטטים, סתם, החבר'ה גם לוקחים דברים.

היו אירועי ביזה שאתה מכיר? במשימות שאני הייתי בהם בתור מפקד אני לא הייתי מוכן שזה יקרה. למרות שהיו חיילים שאמרו לי: בוא ניקח, בוא פה, בוא שם. לא הייתי מוכן אבל. (...)

אבל דברים שאתה רואה בתוך הפלוגה? ציוד? דברים קטנים? ציוד, דברים קטנים. מקלות סבא כאלה, דגלים כל מיני, אני יודע, סתם של התנועה האיסלאמית, כל מיני תמונות. ממש ביזה רצינית לא יצא לי לראות בפלוגה. אבל עוד פעם, שמעתי הרבה סיפורים שהיו ולא הופתעתי. בוא נחזור לחיפוש. כולם בתוך חדר ואתם עושים חיפוש.

איך אתם משאירים את הבית? משאירים אותו, משתדלים להשאיר אותו כמו שעזבנו אותו. אתה יודע, חיילים מסריחים, באים, יושבים שם על הספות, מלכלכים, עדיין זה... עדיין. עוד פעם, אני לא יודע מה היה בסיורים אחרים, אני מדבר על מה שאני הייתי. השתדלנו להחזיר את הבית כמו שהוא. אבל זה יכול להיות גם פעילות תצפית, פתאום עולים, נופלים על איזה משפחה תמימה, נופלים עליהם לחיים ויושבים להם בבית שלהם.

כמה זמן? כמה זמן? זה יכול להיות איזה חודש, חודשיים, שבועיים. ובאותו זמן,

איפה המשפחה? המשפחה? אני לא יודע, לא בבית. לא יודע, עושים איתם איזה סידור, אני לא יודע בדיוק מה עושים איתם. אנחנו מגיעים לבית כשהוא ריק. לך תדע מה עושים איתם, לא יודע.

לא שאלתם? לא. זה לא מעניין אותך באותו זמן. וזהו, סתם יושבים, הופכים את הבית למוצב כאילו. רשתות הסוואה והכל מפנים. משתדלים לא להשתמש בשירותים ולא פה. לא תשתמש בשירותים?

אז כן משתמשים או לא? משתמשים, בטח. (...) פטרול זה יכול להיות ארבע שעות, יכול להיות שמונה שעות. אני כמובן כשהייתי מפקד אני קיבלתי את ההחלטות. פשוט יוצאים בשטח של המוצב בדרך כלל, משתדלים לא כל פעם באותו אזור להסתובב, ופשוט נכנסים מבית לבית. עוד פעם, אתה לא יודע מה אתה מחפש. זה יותר להרתעה הכניסה לבית הזה. זהו, וכל הנוהל הזה שדיברנו עליו של הכניסה לבית. וזהו, מסיימים, יוצאים, אם רוצים נשארים שם לנוח איזה חצי שעה, שעה וממשיכים. זהו, במשך כמה שאותה משמרת לוקחת זה מה שעושים.