יש מעצר שאני זוכר טוב. יצאנו בסביבות אחת בלילה מבית אל מהשער. ניווט קצר, כניסה לתוך המחנה פליטים [ג'לזון]. בגדול שקט, אין יותר מדי. אנחנו מגיעים לבית, זה בית מאוד מאוד קטן, דופקים בדלת, שלוש דפיקות חזקות, 'איפתח אל באב' וכזה מחכים שתהיה תגובה. אין תגובה, עושים את זה עוד פעם: 'איפתח אל באב'. זה לא עובד. אנחנו מתחילים לנסות לפרוץ את הדלת, זאת אומרת לעקור אותה מהצירים.

איך עושים את זה?יש ערכת פריצה. פשוט דופקים על הצירים של הדלת מספיק חזק עד שהם נשברים. היינו באמצע הדרך לשבור את הדלת עד ש... זה עושה גם הרבה רעש בשכונה, כן? המ"פ מתחיל לפחד שיעלו עלינו ויעשו עלינו איזשהו לינץ' אז עושים את זה מאוד מהר. באמצע הדרך כבר פתחו לנו את הדלת שם. יוצא גבר בן שלושים ומשהו. המ"פ עושה לאיזה חוליה אחת "תעשו עליו בידוק", הם לוקחים אותו לצד, מעיפים אותו, אמרו לו 'רוח' (לך) ומזיזים אותו.

יש בן אדם שעומד בדלת וזה לא הבן אדם שאתם מחפשים?לא.

ואז מה קורה?המ"פ מחליט שנכנסים לבית. החוליה בינתיים עושה עליו בידוק, קושרת אותו ושמה לו אזיקים ופלנלית. בגדול ההוראה הייתה לעצור את כל מי שאנחנו רואים מהבית הזה כי כולם בני אותה משפחה עד שיהיה ברור מי מהם הוא הנער הזה שאנחנו מחפשים.

אז מה זה לעצור את כולם?רק לשים אותם אזוקים עם פלנלית כדי שלא יוכלו להשתולל.

אז מי היה בבית?בבית הייתה אישה, שמאוד התעקשה שלא ניכנס לאיזשהו חדר. היא הייתה אמא. כאילו הייתה כזאת בת 50, ארבעים ומשהו.

ואותה גם אזקתם?לא, אותה לא. הייתה שם שוטרת מג"ב איתנו. היא נכנסה וטיפלה. בגדול לא הבנו כל כך מה היא רוצה, היא פשוט התעקשה שלא ניכנס לאיזה חדר. אנחנו התחלנו להילחץ כי חשבנו שיש שם איזה משהו בחדר, לא הבנו, היא צעקה בערבית, זה היה גם צעקות קצת מקפיאות דם, אבל בכללי היא צעקה בערבית אל תיכנסו לחדר, אל תיכנסו לחדר. אז הבנו שיש שם שתי בנות שלה, כן? שכאילו אחת מתקלחת.

איך הבנתם את זה?אחרי זה מהשב"כניק. פשוט בגלל שזאת הייתה אישה אז לא היה נעים להמרות את פיה, אבל המ"פ התחיל לדחוף אותה לצד עד שהשב"כניק אמר עצור, עצור, כאילו עוד שנייה אתה נכנס לחדר עם בחורה שמתקלחת. זה היה מחזה די מזעזע. היא פשוט התחננה. היא ישבה והתחננה שלא ניכנס לחדר, לא היה ברור לנו למה.

ונכנסתם לחדר בסוף?לא, בסוף לא נכנסנו לחדר. ואז אני זוכר הגענו לעוד חדר אחד שהיה שם, שם ישן הבחור.

מי שחיפשתם?כן. ישן, פשוט ישן במיטה. זה היה כזה... בהתחלה זה היה "קום, קום". הוא מן הסתם לא הבין מה רוצים ממנו כי הוא לא ידע שבאים לעצור אותו אז התחיל קצת סטירות כזה, "תקום, תקום". מורידים אותו לרצפה, השב"כניק מסתכל שנייה, שואל אותו כמה שאלות. הוא לא התנגד יותר מדי. זאת אומרת הוא קם מתוך שינה. הרמנו אותו מהרצפה וסחבנו אותו החוצה מהבית. לא הייתה איזה התנגדות. הוא היה בשוק, הוא בכלל לא הבין מה הולך סביבו.

בן כמה הוא היה?16, משהו כזה. סחבנו אותו החוצה מהבית. אז, כשהוא הבין מה קורה, אז הוא התחיל טיפה להתנגד. אני זוכר שתפסו אותו בשתי הידיים שלא יתחיל להשתולל. זה היה כזה הרבה לצעוק לו 'אוסקוט'. אני זוכר שהסמג"ד הגיע והתחיל לצרוח עליו שם קללות בערבית. לא הבנתי את רובן, זה היה אלים. בסופו של דבר הורדנו אותו לרצפה, אזקנו אותו.

כל זה קורה בתוך הבית?לא, זה כבר בחוץ, זה ברחוב. פה המ"פ התחיל להילחץ שהולכים לעלות עלינו בגלל שאנחנו עשינו הרבה רעש. רצים, רצים, רצים, הבן אדם הזה מתנגד. בסופו של דבר קורה מצב שחיילים מרימים אותו, הוא מתנגד תוך כדי, בועט וזה. מרימים אותו, רצים, זורקים אותו בתוך האוטו של השב"כניקים ומתחילים לברוח מהכפר. תוך כדי זה מתחילה איזה התעוררות בכפר. כבר השעה כבר קרוב ל-4-5, אנשים שומעים. התחילו מאחורינו זריקות אבנים. אני לא הבנתי בדיוק מאיפה הם יצאו. לא הייתה לנו תחמושת אלפ"ה (אמצעים לפיזור הפגנות) בשלוף או דברים כאלה, אז פשוט ירינו כמה כדורים חיים לאוויר ואחד היה לאיזה גג של בית, משהו כזה, כדי להראות שאנחנו מקרבים את היריות שלנו לכיוון שלהם. אחרי זה התחלנו גם לירות גז. בגדול נגמר כל האירוע הזה. זאת אומרת הם התפזרו, זה לא היה משהו יותר מדי גדול ההפס"ד הזה.