אני זוכר שאיזה יום, בחור [פלסטיני] היה אמור לחצות [את המחסום] ביום שלישי [אבל] הוא הגיע ברביעי. וההיתר שלו לא איפשר לו [עבור במחסום] כי היה רשום בו יום אחר ושעה אחרת. אחד המפקדים [מהמחסום] התקשר אלינו כי אנחנו הפעלנו מן חמ"ל בשעות שכולם היו עוברים. לא הרשו לו (לפלסטיני) לעבור. הוא עשה טעות.

למה?כי הוא בא בזמן שלא הוסכם עליו. זה הכול, זה ממש ליטרלי היה בידיים שלו (של המפקד), החלטה שלו. באותו רגע הוא יכול היה להגיד כן או לא. הוא אמר לא. כי זה לא מה שהיה אמור להיות.

אז צריך להגיע בשעה ספציפית ו[יום] ספציפי...זה חייב להיות בזמן מסוים ביום מסוים.

ואם לא, אתה מפספס את ההזדמנות שלך לעבוד [בתוך ישראל]?כן.

איך אתה מסביר את ההתנהגות הזאת [של המפקד]?לאנשים האלה לא אכפת. האנשים האלה רואים פלסטינים כפחות חשובים, או רואים אותם כמעמד נחות. הם עוברים דה-הומניזציה בעיניים של הרבה מהאנשים שעובדים במינהל האזרחי. כאילו, חוסר אמפתיה מוחלט לרווחה של הפלסטינים.