הקו הראשון בחברון. ידעת לאיפה את נכנסת? היה לך מושג מי נגד מי שם? שומעים כל מיני דברים מהוותיקים שמספרים, אבל אתה לא באמת מבין עד שאתה חווה את זה.

ואחרי שבוע שאת שם, איך חברון מצטיירת לך? מאוד מורכב כל הסיפור הזה. תפסתי שם עמדה של פילבוקס, ממש בלב אזור שבו נרצחו 12 תושבים של קריית ארבע, ציר המתפללים (העדה מדברת על הפיגוע בציר המתפללים בחברון שארע בנובמבר 2002) הפילבוקס הזה היה הבית שלי. השגרה היא... יש את הבדיחה של החומה בגובה חצי מטר ותושבות קריית ארבע, המתנחלות, ילדות בנות 12-13 שלא מפסיקות לכרכר שם לעשות שם פרובוקציות ואת האמת הן עשו שם יותר בלגן מאשר הפלסטינים.

מה הן עשו? יש שם מבנה שמבחינתם היה כמו מבנה של הצופים, הם עשו שם פעולות והיה להם שתייה ואוכל ולפעמים הם ישנו שם. אם הם היו רואים ערבי שאנחנו מטפלות בו, הן התקרבו ולצעוק עלינו שאנחנו עושים עבודה לא בסדר. הייתה מערכת יחסים מטורפת בינינו לבינם כי מצד אחד הם דאגו לנו והביאו לנו כל שבת מגשים של אוכל "תהיו בריאים", והכול כתובות של צה"ל, צה"ל, צה"ל ותכל'ס הם לא הפסיקו להפריע לנו. לילה אחד הם עשו לנו קטע מסריח, כולם בפילבקוס ישנו, זה היה ב- 23:00, אני נשארתי בעמדה ואני רואה פתאום מאזור חברון עצמה, אני רואה אורות מהבהבים ונכנסת משאית. אני מייד מודיעה בקשר כי זה נראה מוזר.

נכנסה לציר המתפללים? כן. מהצד השני הגיע עוד רכב, מקריית ארבע.

הפשפש פתוח? לא, אבל אני מדברת מהצד השני, מהאיזור של קריית ארבע, לא מתוכה. נכנס עוד רכב, שני הרכבים נכנסים ואני מודיעה בקשר ותוך שנייה הבינו שמשהו לא בסדר. תוך חצי דקה הם הדליקו שם אורות, האירו את כל קריית ארבע ואחותה, זה היה מוצ"ש. באותה שבת קלטנו שהיו הרבה אנשים באזור, הגיעו הרבה אנשים לשבת. תוך שניות משהו כמו 150 איש רצים לתוך המתחם הזה של ה...

מאחז? מאחז. אתה מזכיר לי כל מיני מילים שלגמרי שכחתי...הם פשוט נכנסו לשם, תוך שניות. זה כאילו הם חיכו, כולם חיכו מאחורי מחסה, ותוך שנייה הם נכנסו לשם. הם הוציאו מהמשאית מנוף, הרימו קרוואן שהיה במשאית מכוסה ושמו במאחז. התחילו חגיגות, "עם ישראל חי" ושלחו מלא חבר'ה שלנו ולא רק שלנו, גם של משטרה צבאית. זה היה לילה לבן לכל הגזרה כי היה שם ממש בלגן, הם עשו שם ממש בלגן. הם הלכו שם מכות.

עם מי? החיילים עם המתנחלים. אני זוכרת שבהתחלה הייתי בכל העניין הזה וניסיתי להפריד והגברים שם ניצלו את זה ואמרו לי "אסור לך לגעת בי, אל תיגעי בי, את אישה", וכל מיני כאלה. היו שם מראות די מזעזעים. יצאתי רגע, הסתכלתי על כל הסיטואציה הפסיכית הזאת ואני רואה איזה אישה מבוגרת צורחת, היא צרחה משהו נגד החיילים שלנו וזה היה ממש קרב של יהודים-יהודים. אני מסתכלת, כל המרפסות דלוקות, אני רואה את הערבים מסתכלים עלינו רבים אחד עם השני. זה היה די פסיכי מה שהלך שם והתחילו לנתץ שם. ולשבור שם הכל...

למי? המתנחלים התחילו לבנות שם מבנים יחד עם הקרוואן. הם כבר בנו שם במסווה ליד הביתן שהיה שם. הם לקחו פטישים, קרעו גדרות...הם סגרו אותנו בתוך הפילבוקס. כשבאנו לצאת למטה, הדלת לא נפתחה.

מה עשית? מייד הזמנו גל"ב (ג'יפ לסיור בטחוני) שלנו שיבואו לראות מה קרה.

הם ממש ריתכו את זה או חוט ברזל? אני חושבת שעם משהו פיזי יותר, פשוט חסמו את הדלת. היינו תקועים שם חצי שעה. הרגשתי מה זה... זה היה כל כך מורכב, מצד אחד אתה מגן על האנשים האלה ומצד שני הם כולאים אותך. זה היה קטע מלוכלך.

כעסת באותו זמן? מאוד. היה לי מאוד קשה להסתכל על כל הבנות האלה למחרת...

איך זה נגמר? לאט-לאט, רק בחמש—שש בבוקר נגמר כל העסק הזה. יום למחרת הוציאו צו שטח צבאי סגור והם בכל זאת נכנסו הבנות. אזקנו אותם.

אזקת את הילדות בנות 14? כן.

מה הן צעקו? הן נורא נהנו מזה, זה היה משחק בשבילן. הייתי ממש פגועה מהן כי הרגשתי שהן מסתכלות עליי, זה לא היה משהו אידיאליסטי, זה היה להתגרות "איזה לילה עשינו לכם, איזה תותחים אנחנו, איך הצלחנו לעבוד עליכם", ממש מגעיל. הן היו תמיד משתמשות במשפטים "זה האדמה שלי, זה השטח שלי, רצחו לי פה את אבא של חברה שלי, את זה ואת זה", משפטים מצמררים שאתה לא יודע איך לאכול. הכנסנו אותם חזרה לקריית ארבע.

מתי התחדשה שם התנועה? נראה לי תוך שבוע-שבועיים.

ושוב ניתנה הוראה שאפשר להיכנס? כן, אבל היחסים עדיין היו מורכבים בינינו לבינם.

קרה עוד מקרה כזה, אחרי זה? לא, זה היה אירוע גרנדיוזי. כל השאר, היינו מטפלים באנשים שעברו על הציר, פלסטינים, אימהות, ילדים.

מה היה היחס לפלסטינים? החבר'ה שם יחסית די ממושמעים.

זה הפתיע אותך? פעם ראשונה שחוויתי חוויה כזאת עם פלסטינים. הם כבר יודעים את השגרה ולא עושים יותר מדי קונצים.

מה חשבת על זה אז? היה לך מוזר שהם ממושמעים ככה? כן.

למה? אבל זה גם מה שאת רוצה בסך הכול כשאת חיילת. כן, אבל היה לי כאילו... כאילו חיפשתי איפה הבעיות. חוץ מכמה מקרים שאחד נכנס לאזור הטראסות כי הוא אמר שהוא טעה, עוצרים אותו, אבל לא... אמרתי לך, התעסקנו עם המתנחלים במקום עם הערבים. עצרנו אותם כל יום, היו להם תיקים במשטרה, לילדות בנות 13-14. פעם אחת באתי לעדות שם וראיתי בתמונות.

בתחנת המשטרה? כן. אני רואה שהם פותחים לי חוברת תמונות של הבנות שאני איתן כל יום ושיש להן כמה תיקים במשטרה.