בכניסה, כשנתפסנו על בתים, היה עניין של עוררות השטח. אתה עומד שעות, הטנק סטטי, אתה לא מתחיל לנסוע ולחזור. אין מה להשוות בין טנק שנוסע לבין טנק שעומד. טנק שעומד פגיע פי 1000 ואתה לא יכול לנסוע שבע שעות כשאתה עכשיו נתפס על בניין. אז היה פה ושם דברים מאוד הגיוניים לעורר את השטח. מה זה אומר? ירי מקלעים לנקודות חשודות.

מה זה נקודות חשודות? שיחים, בניין חשוד.

כשאתה יורה לנקודה חשודה בבניין, אתה יורה לתוך החלון או על הפינה של הבית? על הפינה. אתה רוצה לעורר את השטח ולוודא שאם יש מישהו בשטח, שלא יוציא את הראש שלו ופתאום ידפוק אותך עם איזה נ"ט (טיל נגד טנקים).

אתם נשארים בכלים אבל מתחילים לירות לנקודות חשודות? כל כמה שעות, לא כל הזמן. כל חמש שעות שהטנק סטטי, עדיף לך לעורר את השטח.

המפקד אומר "בשעה כזאת תנו ירי עוררות" ומי שבוחר את המטרות זה הצוות בטנק, מפקד הטנק? כן, בהתאם למה שאתה מביא. אתה רואה נקודות חשודות, לא צריך להיות גאון בשביל זה. אין הגדרה מדויקת, אבל ברור לך מה נקודה חשודה. אתה מנתח את השטח, מבין מה הולך, רואה איזה בית גבוה, שולט עליך, חלונות בדיוק לכיוון שלך – ואללה, הייתי נותן בו איזה צרור. לא מבזבזים פגזים, לא יורים סתם פגזים.

עד כמה רחוק מכם מוגדרות נקודות חשודות? כל הטווח. בעיקרון כל בית שראה אותי, שהיה לי קשר עין אתו – יכול להיות חשוד, יכול לתפור אותי. הסריקה הייתה כל טווח שיש, כל מקום שיש לך קשר עין – סריקה.

מה הנקודה הכי רחוקה? מאות מטרים [מהכוח]. אני אתן לך דוגמה מפגרת, קצת מצחיקה אפילו. היה לילה שמישהו אומר "אני מזהה פה משהו". כמובן כל הזמן בקשר מוודאים, שואלים, שלא תגלה פתאום שמישהו יוצא לחרבן ואתה בטעות יורה עליו. פתאום מישהו אומר "אני מזהה בוודאות ואין שם אף חייל". אומרים "יש לך אישור ירי", יורה עם ה(מקלע) המקביל, מרסס, מבסוט, עמד במשימה שלו, עשה מה שצריך. יום אחרי זה בבוקר פתאום הוא מגלה פרה. יצא מפגר, כן? אבל הוא לא יכול לקחת את הסיכון שזה בן אדם.