אחרי זה עלינו לקו בית לחם. ואת זה אני לא אשכח. היינו עושים הרבה דברים. עושים הרבה משימות כדי להראות למג"ד שכולם עושים משהו ואף אחד לא יושב ומאונן כי אסור כי זה צבא. קשקוש בלבוש. אז נכנסנו לבית ג'אלה לאיזה בית שמשקיף על איזה צומת כי פעם היה שם ירי על איזה מוצב. נכנסנו עם שני צלפי בארט. נכנסנו לאיזה בית פינינו את כולם לחדר אחד ועלינו לקומה העליונה. זה היה כאילו ממש 3 חודשים לפני הסוף אני חושב, אז אמרתי קיבינימט מה אנחנו עושים. אנחנו משחקים פה בקקה. נכנסים פה לבית שלא קשור לשום דבר, מיותר לחלוטין מה שאנחנו עושים. מפנים אותם סתם כדי שמג"ד יוכל להראות למח"ט שיוכל להראות לזה שלמעלה שהם עשו מארב שאם ירו פעם אז יגידו שעשו מארב. אז לא שעשו משהו. אתה יושב כל הלילה אז הלכנו לראות טלויזיה. בקטע הזה מאד הקפדתי. לא ישבו על הספות שישבו רק על השטיחים. ואז החיילים הטמבלים שלי החליטו, ראו מקל סבא על הקיר. למסייעת מקל סבא זה.. הם החליטו שהם לוקחים אותו אבל לא נתתי להם. כאילו בבית באמת, שום דבר, הם לא. אני הקפדתי מאד אצל החיילים שלי. לא נתקלתי באף מקרה שלקחו. או גנבו, או הרביצו. אתה מכיר מקרים שלקחו דיברו על זה.. היה פעם בבית לחם הביאו עצורים. חזרו ממעצר והעצורים נשארו ואמרו ש... היה איזה סיפור שאמרו שש.ג. (החייל ששמר בש.ג.) נתן לו בעיטה או לא נתן לו בעיטה. בסוף לא יודע אם הוא נתן לו או לא נתן הוא חטף עונש. שזה היה דבר שלא אהבתי שהמ"פ החליט שהוא מעניש. כי לא משנה מה. מה הוא אמר גם אם לא נתן שידעו שלא לעשות כזה דבר. אבל בן אדם לא אשם עד שהוכחה...

וביזה וכל מיני ? לא הגיע ל...יכול להיות שהיה. דברים שאתה יודע תשמע אם תשאל אותי אני בטוח שזה קרה. אבל לא הכרתי את זה.