בסמטת ארז (חלק מ"ציר המתפללים", שביל המחבר בין ההתנחלות קריית ארבע למערת המכפלה בחברון) שעמדתי, [זאת] היה נראה לי החוויה הכי עוצמתית, כי עמדתי במין מקום שיכולתי לראות רק עוד חייל אחד והוא היה די רחוק וחוץ מזה הייתי לבד, חייל לבד. זו מין סמטה צרה כזאת בדרך למערת המכפלה ואני שם, מקבל את המשימה לשמור ולשים לב שהכול סבבה. אני מגיע למצב שאני לבד לגמרי, מקבל הוראות וזהו. והמפקד שלי הולך על כל הציר, משוטט, ואנחנו פשוט עומדים במין נקודות (עמדות). והיו עוברים מלא יהודים ומדי פעם היה איזה משהו. הם גם היו שרים מין שירים כאלה שזה היה נראה כאילו הם מתגרים: "עם ישראל חי, עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", שירים כאלה של:" אנחנו פה, שימו לב, תסתכלו". היו הולכים עם דגלי ישראל לתפילה. כאילו, לא ראיתי את זה, לא הייתי רואה את זה ביישובים שיצא לי [להיות מוצב בהם], שהולכים עם דגל ישראל לתפילה.

למה לדעתך הם עושים את זה?רוצים להראות נוכחות מול הפלסטינים, נראה לי. לא שאלתי אותם. להראות "הנה, אנחנו פה, זה השטח שלנו, מערת המכפלה, קנינו אותה לפני מלא מלא שנים, זה כתוב בתנ"ך וזה המקום שלנו אז מותר לנו להיות פה".

אתה אומר כל פעם "משהו", אתה יכול לתאר?היה קטע שהייתי בסמטה הזאת, היו באים לי אנשים והיו אומרים לי: שתדע שהבית פה, שאתה מולו, זה בית של מישהו, מחבל ששוחרר בעסקת גלעד שליט.

מי אומר לך את זה?היהודים. היו מקללים כזה, היו אומרים: הבן זונה הזה צריך למות, תן לו כדור בראש כשאתה רואה אותו יוצא. תן לו 2 כדורים, כדור בין העיניים, החרא הזה, תדע שהוא משוחרר. כאילו זה משהו ידוע, זה לא היה בן אדם אחד שאמר לי את זה, היו כמה אנשים שעברו ואמרו לי כאילו: שתדע, זה המחבל, אם אתה רואה אותו – תפוצץ אותו. כזה. אין לי מה להגיד [להם] יותר מדי, אני פשוט שותק. נותן להם לעבור. זה גם ההוראות, לא ליצור אינטריגות. אם אתה רואה שיש משהו בין פלסטינים ליהודים אז לדווח וכזה לראות שהכול סבבה. אבל לא להגיב ליותר מדי הערות משני הצדדים, לא להגיב.