מה גרם לך להבין או לראות מה באמת חושבים חיילים ששירתו איתך על הפלסטינים?כל הזמן זרקו מילים. כאילו, אם משהו היה קורה אנשים היו אומרים משהו על הפלסטינים. אני זוכרת משהו קטן. לפעמים הם היו עושים מדורות, זה היה בקטע דתי נדמה לי...

הפלסטינים?היינו רואים כי היה נוף משגע מהחטמ"ר של כל האזור. אז היינו רואים את המדורות. אחד החיילים שידע הסביר לי מה המדורות האלה בעצם, אבל הוא השתמש במילים כמו... היתה קבוצה של חיילים שהיו קוראים לפלסטינים חזירים ו... חיות, והיו אומרים, כן, הם דוחים... אבל הבחורים האלה ששירתתי איתם, האופן שבו היו מדברים על הפלסטינים, כאילו שהיה נתק מוחלט מהעובדה שאלה בני אדם שיש להם מערכות יחסים עם אנשים ורגשות. אני חושבת שהרגשתי מבולבלת מכיון ש... היה חייל אחד מאד, מאד נחמד, הוא בחיים לא היה מדבר ככה לאף אחד שהוא מכיר או לחבר או לבן משפחה, והוא לא נראה כמו מישהו שבכלל מדבר בשפה כזאת. ואז, פתאום, כשהיה מתחיל לדבר על הפלסטינים הוא התחיל לזרוק מילים קשות. הוא היה, הוא בטח עדיין, איש ממש נחמד... הגיוני, או כך זה נראה. בשיא הקלות הוא היה מסוגל לעשות להם דה-הומניזציה ולנתק את הקשר בין האנושיות שלו לשלהם, וראה אותם רק כאויב. ולכן הם לא, לא יכול להיות להם סוג של קיום שדומה לשלו. ואני הרגשתי... לרוב הרגשתי מאד מבולבלת ומתוסכלת, מכיון שלא ידעתי מה לעשות עם זה. אני מניחה שהתחלתי לחוש שנאה לחיילים שהיו איתי בבסיס... כי לא ידעתי. לא ידעתי איך לענות. לא היה לי את הביטחון העצמי והרגשתי מאד לא בנוח מכיוון שהם כולם הרגישו ככה, היתה בהם המון שנאה לפלסטינים.