אתה חוזר מסיור, פתאום אתה רואה בש"ג ערבי אזוק כשלידו יש כלוב עם תוכי (העד מתכוון ככל הנראה לחוחיות, אותן ציידים פלסטינים נוהגים ללכוד ולמכור למטרות נוי). אתה מרגיש כאילו עצרת את ד"ר דוליטל. עוצרים אותם שעתיים במוצב ומשחררים אותו. יום אחרי זה אתה כבר רץ אחרי אותו בנאדם, אתה כבר מזהה אותו.

מה היה הסיפור? הם תופסים תוכים, ציפורים נדירות, מוכרים את זה כנראה. אתה מקבל דיווח מאיפה הוא (הצייד) מגיע, הולך לנקודה, רואה אותו מרחוק, מתקרב, הוא בורח. אם הוא לא בורח אתה מדבר אתו, לוקח אותו, אומר לו "זה אסור, זה לא בסדר, בוא איתנו". [הוא] בא בלי התנגדות. אם הוא מתחיל לרוץ כי הוא כבר מכיר שזה אסור, אז אתה רץ אחריו, מנסה לתפוס אותו, רץ עם [אפוד] קרמי ו-ווסט [לוחם]. כמה אתה מהיר? זה תלוי בך, אבל זה מאוד קשה להיות מהיר. תופס אותו, מביא אותו. הרבה פעמים אתה גם לא תופס אותו. אני רדפתי אבל לא תפסתי.

כמה זמן הוא ישב בש"ג של המוצב? שעתיים, שעה.

ואז מי לקח אותו? הוא הלך הביתה.

אמרו לכם לשחרר אותו? כן. לפעמים אתה מקפיץ אותו, תלוי אם יש איזה רכב שיוצא בדיוק.

ומה עם התוכי? התוכי? שאלה טובה. נראה לי נשאר אצלנו. אתה מחרים לו את הכלוב עם התוכי. אתה משחרר את התוכי, ברור, והוא (העצור הפלסטיני) יושב בש"ג. זה הנוהל של המעצר של אלה שהם חשודים [במשהו] בקטנה. אתה מושיב אותם שעתיים בש"ג. מי שבא להחליף אותך, אתה אומר לו "עוד חצי שעה תשחרר אותו".

ומה הרציונאל? הלוואי והייתי יודע. לא יודע. אולי זה מרתיע אותו, [אולי] הוא אומר "בפעם הבאה אני אסתבך". לדעתי רושמים. הם חייבים להסתובב עם תעודת זהות בכיס. אם זה אותו בנאדם [שתופסים פעם שנייה], אני מאמין שאולי אחרי זה יש סנקציה קצת יותר רצינית. לא יודע. בשורה התחתונה, יש לך ערבי שיושב ליד הש"ג אזוק וכפות, כל פעם מישהו אחר, על השטויות האלה. מה עוד היה בקו הזה? הרבה רדפנו אחרי שורפי נחושת. הם רוצים כבלים של חשמל שיש בהם את הסיבים של הנחושת, הם מוכרים את זה כנראה. אז הם שורפים הכול וזה מזהם את הסביבה. הם שורפים את הכול [וככה] נשאר להם רק הנחושת.

ומה הבעיה עם זה? איכות הסביבה. זה היה קו ששמונים אחוז מהפעילות בו יכולת להביא את ה"תנו לחיות לחיות" שיעשו את העבודה. הבט"ש (ביטחון שוטף) זה על הדרך. כנראה שקק"ל לא ירוצו מעבר לגדר [ההפרדה] ליד כפר פלסטיני אחרי שורף נחושת, [אז] שולחים את הצבא. [מקבלים] דיווח: "שורף נחושת". אתה נוסע לגדר, רואה כבר על הגבעה בצד השני עשן שחור. פותח את השער, הולך לכיוונו. הוא בורח? אתה רץ אחריו. הוא עומד? אתה אומר "שלום, יא סלאם", אפילו מביא דובר ערבית, ומדבר אתו. "תשמע אדוני, זה לא בסדר, אנחנו לא יכולים להרשות את זה, בוא איתנו". בא אתך. רץ? רדפת אחריו? הוא כנראה מבין כבר, אתה לא צריך כבר את השיחה הזאת. אוזק אותו, לוקח אותו למוצב. משם הלאה? לא התעסקות שלך. אתה עשית את העבודה שלך.

ומשם לוקחים אותו? תלוי. אם הם (השב"כ) רוצים אותו, כן. בדרך כלל לא.