במעצר הראשון של הפלוגה, נכנסנו לכפר, הייתה כניסה רגלית, הגענו לבית שלנו ונפרשנו לחיפויים. אחד מהקצינים נכנס עם הצוות של הבדיקה ופתחו את הדלת, אני עמדתי בחיפוי עם ראייה לדלת. דפקו ועשו חיפוש על הבית, בדקו בחדרים, בקופסאות, בארגזים והוציאו איזה בחור. הוא היה נער, לא משהו רציני מדי, לא זוכר למה היו צריכים להביא אותו. הלכנו, שמנו לו את הפלנלית, את האזיקים מהפלסטיק, לקחנו אותו וחזרנו עד שתיים–שלוש בלילה... אני זוכר שכמה פעמים תפסו ילדים שזרקו אבנים, זה היה מצחיק שהביאו אותם אלינו. היו שמים אותם בש"ג לחכות, ובחלק מהפעמים במקום להעביר אותם למעצר היו פשוט קוראים להורים. זה הכי הפחיד אותי, הילדים, ראינו להם בעיניים שברגע שאבא שלהם מחפש אותם – הוא הולך להרביץ להם.

כמה זמן הם חיכו בש"ג עד שבאו לקחת אותם?שעה עד שלוש שעות. בש"ג היה מישהו לשמור אז פשוט שמו אותם בתוך הבוטקה.

והם היו יושבים עם אזיקון ופלנלית בש"ג?לא תמיד פלנלית, אבל לפעמים. הם היו מעצבנים, כל הזמן מבקשים דברים. אתה ש"ג, אתה לא יכול לצאת משם, אתה לא יכול להביא להם דברים.

מה הם ביקשו?סיגריות. אוכל קיבלו, מים קיבלו, אבל בן אדם רוצה לצאת להשתין או משהו, להשתין זה היה קצת בלגן.