תודה על תרומתך לשוברים שתיקה
בחרו סכום:
25
50
100

250
500
1,000
או הזינו סכום:
ש"ח
אירו
דולר
פאונד

תשלום באמצעות Paypal / כרטיס אשראי
חד פעמי
חודשי
המחאות

המחאות לפקודת "שוברים שתיקה" ניתן לשלוח ל:

"שוברים שתיקה"
ת.ד. 51027
ת"א 6713206

העברה בנקאית

ניתן לבצע העברה בנקאית לחשבוננו:

חשבון 340211 בסניף 567 (בית אסיה) בבנק הפועלים

זיכוי מס בארה"ב

ניתן להעביר תרומה דרך החשבון שלנו ב"קרן החדשה", לקבלת זיכוי מס על תרומות בארה"ב: לחצו כאן

לזיכוי מס באירופה צרו עמנו קשר במייל info@shovrimshtika.org

לפרטים נוספים

info@shovrimshtika.org

הרשמה לניוזלטר
שלח
צפו בניוזלטרים קודמים
תפריט
ניוזלטר Twitter Facebook Instagram Spotify YouTube
חיפוש מתקדם
קטגוריות דרגות יחידות איזורים תקופות
אגוזאוגדת איו"שאוגדת עזהאוגדת עזה, חטיבה דרומיתאחרביסל"חבית המשפט הצבאיגבעתיגבעתי, גדוד רותםגבעתי, גדוד שקדגדוד 5033 (מילואים)גדוד אב"כגדוד ארזגדוד חרבגדוד חרובגדוד לביאגדוד נחשוןגדוד קרקלגדוד שמשוןגדס"ר נח"לגדס"ר צנחניםגולניגולני, גדוד 12גולני, גדוד 13דובדבןדובר צה"לדוכיפתהמינהל האזרחיהנדסה הנדסה, גדוד 601הנדסה, גדוד 603הנדסה, גדוד 605חטיבה 5 (מילואים)חטיבת כפירחטמ"ר אפריםחטמ"ר בנימיןחטמ"ר הבקעהחטמ"ר יהודהחטמ"ר עציוןחטמ"ר שומרוןחי"רחיל האוירחיל החינוךחיל היםחילוץ והדרכה (פיקוד העורף)חרמ"שחרמ"ש חטיבה 401חרמ"ש חטיבה 7יהלוםימ"סמ"צ מעבריםמג"במגלןמודיעיןמודיעין קרבימילואיםמילואים - גדוד 7490 (נשרים מגמלא)מילואים - גדוד חרמ"ש 8104מילואים - חטיבת אלכסנדרונימילואים - חטיבת ירושליםמילואים - פיקוד העורףמשטרה צבאיתמתפ"שנ"מנח"לנח"ל 50נח"ל 931נח"ל 932נח"ל חרדיסחלבסיירת יעלסמו"ר (יהלום)עוקץעורב נח"לעורב צנחניםפיקוד דרוםפלח"ן גבעתיפלח"ן נח"לפלח"ן צנחניםפלס"ר גבעתיפלס"ר גולניפלס"ר נח"לפלס"ר צנחניםפלס"ר שריון 401פלס"ר שריון 7צנחניםצנחנים 101צנחנים 202צנחנים 890קרקלשח"םשייטת 13שלדגשריוןשריון 188שריון 401שריון 500שריון 7שריון 7, גדוד 75שריון 8, גדוד 455 (מילואים)תותחניםתותחנים - איכוןתותחנים - רוכב שמייםתותחנים 402תותחנים 404תותחנים 405תותחנים 411תותחנים 55תותחנים 9305 (מילואים)תותחנים MLRSתותחנים מורןתותחנים מיתרתצפיתנית
שדות חיפוש חופשי
קטגוריות
דרגות
יחידות
איזורים
תקופות
עדויות טקסט על מי באמת אני מגנה פה?
מספר קטלוגי: 384108
דרגה: סמל
יחידה: סחלב
אזור: חברון
תקופה: 2002
סיווג עדות לפי קטגוריות:
[    ]
שירתת בשטחים?
בוא/י לדבר על זה!
חיילים וחיילות ששירתו במגוון תפקידי לחימה ותומכי לחימה בשטחים - בואו לתת עדות, בפנים גלויות או מבלי להיחשף.
בואו לשבור שתיקה.
למתן עדות ומידע נוסף:
info@shovrimshtika.org
112  צפיות    0  תגובות
על מי באמת אני מגנה פה?
דרגה: סמל
יחידה: סחלב
אזור: חברון
תקופה: 2002

אחד האירועים הכי זכורים לי ושחרוטים לי בזיכרון זה הלוויה שהייתה ביישוב היהודי. איזשהו חייל נהרג באירוע על ציר 60 ,ירו בו. זה יצר איזושהי תסיסה מאוד גדולה בקרב המתנחלים. ההלוויה עצמה הייתה מאוד מאוד קשה. באמת, המתנחלים התפרעו ברמות שאני לא הכרתי. זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בכזאת אלימות מצד המתנחלים. אנחנו אבטחנו אותם כביכול, היינו שם כדי להגן עליהם מהפלסטינים. [אבל] בסופו של דבר מצאתי את עצמי מגנה על הפלסטינים מהמתנחלים. הם (המתנחלים) פשוט הלכו ברחוב, בשביל שמוביל לכיוון בית העלמין, וכל השביל הזה הוא שביל שיש משני צדיו בתים של פלסטינים. הרי היישוב היהודי (ההתנחלות הישראלית בחברון) יושב ויש לו חתכים שיושבים בהם פלסטינים (ההתנחלות בחברון מחולקת לחמש נקודות יישוב שונות, שביניהן נמצאות שכונות פלסטיניות). והם פשוט הלכו, המתנחלים, בכל השביל הזה, דרכו נשקים וירו בחלונות, לקחו אבנים, בלטות, פוצצו את הבתים של הפלסטינים מסביב. עכשיו למה אני זוכרת את זה ממש טוב? כי זה הגיע למצב שממש לקראת הכניסה לבית העלמין נעצרה השיירה ונעמדנו בדיוק מול בית של פלסטינים, והמתנחלים התחילו לשבור את החומת בטון, וזה חומת בטון. הם פשוט שברו את כל החומה. ושמו אותנו כדי להגן על הבית, אז הם (המתנחלים) פשוט הפילו אותנו על הבלטות, על החומת בטון. הפילו אותנו, שברו הכל ורמסו אותנו. הם עלו מעלינו ועלינו ודרכו עלינו לכיוון הבית. קמנו מהר, ושוב עשינו חומה ממש מסביב לבית [של המשפחה הפלסטינית], והם (המתנחלים) פשוט התחילו להרביץ לנו בגלל שלא נתנו להם להיכנס לבית. ואז היה איזה קטע ששמעתי את אחד המתנחלים אומר "טוב עזבו חבר'ה, מצאתי פתרון אחר". ואז הוא אמר משהו כמו "לגז יש אחלה שימוש", משהו כזה ציני, ואז כולם הלכו. ומסתבר שהם, אני לא יודעת איך, אבל מסתבר שהם יצרו דליפה בגז לתוך הבית. עכשיו, אני לא יודעת אם הייתה שם משפחה או לא. מה שזכור לי [זה] שהייתה, אבל אני לא יכולה... לא יודעת להגיד [בוודאות] אם הייתה או לא, אבל אני זוכרת את הסיטואציה ושאמרתי לעצמי "יואו, אם אני הייתי בתוך הבית הזה, אללה יסתור, איזה פחד זה". כאילו, אני כולי מרוחה בדם, כי כולי חבלות, וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה על מי באמת אני מגנה פה ועל מה אני עושה פה? וזה אירוע שמאוד זכור לי, כי אני חושבת שזה היה ההתחלה של הסדק, שהגעתי להגן על המדינה ואז את אומרת לעצמך אבל זאת המדינה שלי? ככה נראית המדינה שלי? ככה מתנהגים האנשים בתוך המדינה שלי?