היה הפס"ד (הפרת סדר) [במחסום], היה הרבה צעקות וקראנו לתגבורת כי באמת שלא היה שם מספיק אנשים אף פעם בהפס"דים של בוקר (הפגנה ספונטנית המתרחשת במחסום עקב צפיפות יומיומית), אם אני לא טועה זה היה הנדסה קרבית. גם מבחינת המ"צים (חיילי המשטרה הצבאית) לא היו מספיק אנשים, זה היה כאילו מ"צ אחד במעבר הרגלי ומ"צ אחד במעבר הרכוב וזהו. כל אחד מהם צריך לבדוק מאות דברים פחות או יותר. אז אני זוכרת שפעם אחת היה איזה קצין, ראיתי אותו אולי פעם אחת [לפני זה]. קראנו למאבטחים וזה [כי] כבר היה מצב שבו אנשים היו נעולים ב"קרוסלות" (שערים חשמליים מסתובבים) וממש דחוסים אחד על השני, ופשוט [היה] פלסטיני שלא בא לו בטוב. הוא יצא מהרכב, הוא היה בסיור, פשוט יצא מהרכב שלו ודרך את הנשק שלו וכאילו כיוון על איזה פלסטיני לפרצוף. ויש איזשהו נוהל להפס"ד, אפילו מבחינת האמצעים לפיזור הפגנות, יש סדר של דברים שמשתמשים בהם, שבתכלס לרוב זה אך ורק רימוני הלם מה שהיה בשימוש. אחרי זה זה גז נראה לי, וזה לרוב בהפגנות יותר פתוחות וזה לא קורה במחסומים, כי מחסומים זה אזור יותר בנוי כזה אז לא יורים פצצות גז. רימוני גז נראה לי. ואחרי זה זה כדורי גומי. לרוב יש מישהו (חייל) שיש לו מטול [לירי רימונים] גם במשמרת.

זה מדובר על הכוח הצבאי שהוא לא המשטרה הצבאית?כן, זה כאילו מי שהבט"ש (הכוח שבמשימת הביטחון השוטף). לא השתמשו במטול הרבה, בעיקר השתמשו ברימוני הלם. ורימוני הלם היינו זורקים גם באזור הפתוח לפני המחסום, וגם באזור במחסום בין החלון לבין הקרוסלות, שזה ממש קרוב כאילו לאנשים וצפצופים באוזניים אחרי זה. אבל מה שכאילו באמת נראה לי, אירוע אני לא יודעת אפילו אם נחקר או לא, אבל הקצין הזה פשוט בא חמום מוח ממש, בא ופשוט ברור כאילו שלא היה לו [תוסף] קנה ל[ירי] כדורי גומי. הוא גם לא היה יכול לירות כדורי גומי במרחק הזה של אנשים והוא פשוט, כאילו בתור אמצעי איום, הוא פשוט לקח ודרך נשק לכיוון הפרצוף שלהם. בן אדם שלא בהכרח עשה משהו, וגם אם הוא עשה משהו, אז עוד עשרים אנשים עשו בדיוק כמוהו. בשביל פלסטינים זה היה כזה, לא בקטע של עכשיו הפגנות בבילעין ונעלין או משהו כזה [אלא] זה פשוט לקום בבוקר, כזה קצת עצבים של הבוקר, קצת אין כוח לעבור את המחסום, עושים קצת רעש אבל זה לא כאילו הולכים מכות, לא זורקים אבנים.בעיקר היו צעקות פשוט ותלונות וריצות של מסות של אנשים במחסום. זה הפעם היחידה שבה ראיתי מישהו דורך נשק ודורך כדור חי לתוך הנשק וכאילו הוא גם עמד מאחורי הקרוסלה, שהסיכוי של פלסטיני לפרוץ אותן הוא אפסי וגם במרחק אז הוא לא יכול באמת לירות. אין לו שום סיבה לא להגנה עצמית ולא לשום דבר כזה. פשוט זה היה מין כזה להראות מי הגבר במחסום, של "אני יכול לדרוך ולפוצץ לך את הפרצוף אם אתה רוצה". על פי הנהלים לא היה שום מקום לדרוך כדור בקנה ולכוון על בן אדם. וזה נראה לי מה שהכי עצבן אותי, שבאותה סיטואציה לא הבנתי כמה זה חמור, זה פשוט עבר כזה, אף אחד לא התעסק בזה ואף אחד לא העביר את זה הלאה. זה היה כזה מין [הקצין] יוצא [מהרכב] בפוזה שלו, צועק על פלסטיני, הפלסטיני עונה לו, זהו, כדור ממש מכוון עליו בין הגבות. וזה כזה מין "מה הלאה? מה אתה הולך לעשות עם זה? אתה לא יכול לירות בבן אדם הזה, מרחק כלום, יש לידו כל כך הרבה אנשים, הכדור יכול לעבור ולפגוע במישהו מאחוריו. אסור לך, זה מרחק של כלום, הבן אדם נעול, אין שום סכנה".