זאת הייתה השבת הראשונה שסגרנו. מוקדם יותר באותו יום בית של אחת הפלוגות חטף כמה נ"טים (טילים נגד טנקים), והיחידה הלכה לפשוט על האזור שממנו נורו הנ"טים אז אוטומטית לחבר'ה ש[נשארו] מאחור פחות [היה אכפת] מכל העסק עם אזרחים. אני זוכר שאמרתי לעצמי שאזרחי עזה, מכל הלב, על הזין שלי כרגע. לא מגיע להם כלום, אם מגיע להם משהו זה או להיפצע קשה או למות, זה מה שעובר לי בראש באותם רגעים. היה מקרה אחד בבית שהיה בחור זקן שהגיע ולכולם צלצל בראש "זקן ממולכד". זה קורה ממש בצהריים, 12—2 בצהריים. התקרב בחור זקן, הבחור שהיה בעמדה – לא יודע מה עבר עליו, ראה אזרח, ירה עליו, לא פגע כל כך טוב. האזרח שכב שם, התפתל מכאבים. לכולם הבהב בראש הסיפור ההוא (קודם לכן בעדותו תיאר העד כי החיילים תודרכו על זקן נושא רימונים שניסה לפגוע בכוח אחר) אז אף פרמדיק לא רצה ללכת לטפל בו. לכולם היה ברור שאחד משני דברים קורים עכשיו: או שנותנים לו למות לאט או שגואלים אותו מייסוריו. בסופו של דבר גאלו אותו מייסוריו, בא D9 (בולדוזר משוריין), הרים עליו סוללה וככה גמרו את הסיפור הזה. בשביל לא להתחיל להתעסק אם הוא ממולכד או לא ממולכד, זה באמת לא עניין אף אחד באותו רגע, מגיע D9, מרים סוללה על הגופה שלו וזהו. כולם יודעים שבתחתית הסוללה יש את הגופה של הבחור. מה שעלה מהתחקיר, כשהמ"פ תחקר את החייל, זה שהחייל מזהה בחור בסביבות סוף גיל ה-60, תחילת גיל ה-70 שלו מתקרב לבית. הם היו בבית גבוה, תצפית מאוד טובה. החייל מזהה את הבחור ההוא מגיע כלפיו, כלפי העמדה שלו. הוא מבצע ירי לכיוון הרגליים שלו בתור התחלה. הוא אומר שהזקן המשיך להתקרב לכיוון הבית ואז הוא יורה לו כדור מתחת לצלעות השמאליות: כליה, כבד, לא יודע מה יושב שם. מקום שלא כדאי לחטוף בו כדור. הזקן ההוא חוטף את הכדור, מתחיל להישכב על הרצפה, אחר כך הגיע עוד חבר שלו וגם ירה בו, כשהוא כבר היה על הרצפה. בשביל הקטע ירה לו עוד שני כדורים ברגליים. תוך כדי יש את הדיבור עם המפקד, ובגלל שזה היה תוך כדי מתקפה גדודית זה באמת לא עניין אף אחד, "יש לנו פצועים מקדימה, אל תשגעו לנו את השכל, תעשו מה שאתם צריכים לעשות".

מה היו הלקחים?הלקחים היו פחות לגבי ההתנהלות עם אזרחים כי התנהלות עם אזרחים אתה לא יכול להגדיר ברמת הפלוגה, זה ה"אישיו" של לחימה במתווה כמו עזה. ברמת הלקחים זה היה בעיקר לקחים של הגנה: איפה מקימים עמדות הגנה, מהם נהלי השמירה, האם זה שמירה בזוגות. זו הייתה רמת הדיון של הלקחים מהסיפור הזה.

*ביחס לעדות זו הוגשה תביעת לשון הרע על ידי שלושה חיילים שלטענתם היו עדים לשרשרת האירועים המוזכרים בעדות. על פי טענתם, נוהל מעצר החשוד באירוע התבצע בהתאם להנחיות ובמעשיהם לא נפל פגם. התביעה הוגשה נגד שוברים שתיקה, מנכ"ל הארגון ואחד מחברי הוועד המנהל בהובלת ארגון הימין "עד כאן".