מה הרעיון?עוקף חוסאן הוא כביש שמוביל לביתר עילית, ויש שם הרבה תחבורה אזרחית, הרבה רכבים אזרחיים עוברים שם, הרבה מתנחלים, הרבה אנשים שפשוט חותכים בדרך לירושלים כי זה יותר קצר להם. והרבה פעמים היו שם פלשתינאים, חלקם ילדים, חלקם נערים, חלקם בוגרים יותר שהנהיגו את כל העסק. פשוט עומדים על הכביש. חוסאן היא בנויה, יש שם צוק כזה, מבתר כזה, שהכביש עובר מתחת, והם פשוט עומדים, זורקים אבנים, לפעמים זורקים בקת"בים גם, ונעלמים בתוך חוסאן. הגדוד היה עושה הרבה פעילויות על המבתרים, היו גם מביאים לשם את מגלן הרבה פעמים וכל מיני יחידות, אבל הגדוד היה נמצא שם באופן קבוע בפילבוקסים, וגם היינו מסתובבים שם. היה הרבה פעמים, כשהיו התרעות, היו ממקמים צלפים בפילבוקסים ומחכים לתפוס איזה זורק בקת"ב או זורק אבנים או משהו.

מה היו הוראות הפתיחה באש? לתפוס פיזית?לא לתפוס פיזית.

לירות?לירות. הפקודה היתה, ברגע שאתה רואה משליך בקת"ב או אבן שמסכנת או כל דבר כזה, לירות על מנת להרוג.

אפילו אבן?אבן, אני לא מדבר איתך על זה. בלוק. משהו שאתה יכול לסכן. זה היה ציר שהוגדר עורק תחבורה חיוני והכרחי למדינת ישראל, וזריקת אבן בציר הזה זה בדיוק כמו מטען בתוך חברון. לי יצא הרבה פעמים לקפוץ לאירועים, גם לאנשים שנפצעו מזריקות אבנים, טיפלתי בהרבה מאוד פצועי זריקות אבנים. היו שם גם המון תאונות דרכים שנובעות מהזריקת אבנים, משריפת צמיגים שהיתה שם ומכל מיני דברים כאלה. מה גם שהיינו שם בחורף וזה כביש מאוד בעייתי, כי הוא מלא קרח ושלג וזה, אז אנשים נוסעים שם מאוד לאט כי הם לא רואים את הכביש וחוטפים את האבן. היה גם מקרה שישבו צלפים בפילבוקס וראו זורק, נראה לי שהוא היה זורק אבנים, אני לא זוכר אם היה שם בקת"ב, וירו. לדעתי הוא נפצע. ילד, זה היה נער. הסהר האדום פינה אותו לתוך בית לחם, אנחנו לא הצלחנו להגיע לנער הזה, לתחקר אותו. הוא נעלם מהר מאוד בתוך בית לחם. למרות שהצבנו וניסינו לתפוס את האמבולנס, וניסינו לתפוס ולתחקר, והוא פשוט התחמק איכשהו בין כל המחסומים ונעלם. אבל שוב, ההוראה היתה לירות על מנת להרוג.