ככל שהשנים מתקדמות במהלך השירות שלי, האכיפה (על הגבלת אזורי הדיג ברצועת עזה) נהיית יותר ויותר אגרסיבית, זה אומר שמתחילים להוציא לפועל יותר ויותר גם את הנושא של זה שכל הזמן יורים, פחות מדברים או מתקרבים מתוך חשש שדייג יהפוך למחבל ויורים מעל הראש ויורים לקרבה. ברגע שכדור במים, אתה לא יכול לצפות במדויק את הבליסטיקה שלו, יש את הסלילים והכדור ניתז ימינה, אז אתה אמור לירות מימין לסירה כדי שהניתור של הכדור ילך ימינה מהסירה. זה לא תמיד קורה. מנסים לירות מול חרטום הסירה כדי שיראו שאנחנו רציניים וכמעט פוגעים בו.

אתם כן יריתם לפני החרטום? בטח, כל הזמן. זה משהו שהוא אסור וזה בגדר נוהל לא כתוב.

זה אסור כי...? לא שאסור לך לירות לפני החרטום, אלא אסור לך לירות בצורה כזאת שיש סיכוי שהכדורים ינתרו לתוך הסירה. אתה חייב לירות מימין לסירה ולא לחרטום.

זה הנוהל הרשמי של חיל הים. כן. זה נוהל לירי לקרבת כלי שיט.

אבל אתה יודע שאתה מפר את הנהלים. כן.

זה משהו שעושים. לגמרי זה משהו שעושים.

זה עלה פעם בתחקירים שעשיתם? לא זכור לי. ככל שהמעשים נהיו יותר אגרסיביים, מתוך עבודה שגרתית יש גם פחות תחקירים. הכול הופך להיות המציאות, הנורמה, השגרה וזה אחד הדברים ששמתי לב אליהם במילואים. פעם היו עושים תחקיר עליהם ובמילואים גיליתי שלא רק שאין תחקיר רשמי, גם אף אחד לא שואל אותך באופן לא רשמי מה היה.