תודה על תרומתך לשוברים שתיקה
בחרו סכום:
25
50
100

250
500
1,000
או הזינו סכום:
ש"ח
אירו
דולר
פאונד

תשלום באמצעות Paypal / כרטיס אשראי
חד פעמי
חודשי
המחאות

המחאות לפקודת "שוברים שתיקה" ניתן לשלוח ל:

"שוברים שתיקה"
ת.ד. 51027
ת"א 6713206

העברה בנקאית

ניתן לבצע העברה בנקאית לחשבוננו:

חשבון 340211 בסניף 567 (בית אסיה) בבנק הפועלים

זיכוי מס בארה"ב

ניתן להעביר תרומה דרך החשבון שלנו ב"קרן החדשה", לקבלת זיכוי מס על תרומות בארה"ב: לחצו כאן

לזיכוי מס באירופה צרו עמנו קשר במייל info@shovrimshtika.org

לפרטים נוספים

info@shovrimshtika.org

הרשמה לניוזלטר
שלח
צפו בניוזלטרים קודמים
תפריט
ניוזלטר Twitter Facebook Instagram Spotify YouTube
חיפוש מתקדם
קטגוריות דרגות יחידות איזורים תקופות
אגוזאוגדת איו"שאוגדת עזהאוגדת עזה, חטיבה דרומיתאחרביסל"חבית המשפט הצבאיגבעתיגבעתי, גדוד רותםגבעתי, גדוד שקדגדוד 5033 (מילואים)גדוד אב"כגדוד ארזגדוד חרבגדוד חרובגדוד לביאגדוד נחשוןגדוד קרקלגדוד שמשוןגדס"ר נח"לגדס"ר צנחניםגולניגולני, גדוד 12גולני, גדוד 13דובדבןדובר צה"לדוכיפתהמינהל האזרחיהנדסה הנדסה, גדוד 601הנדסה, גדוד 603הנדסה, גדוד 605חטיבה 5 (מילואים)חטיבת כפירחטמ"ר אפריםחטמ"ר בנימיןחטמ"ר הבקעהחטמ"ר יהודהחטמ"ר עציוןחטמ"ר שומרוןחי"רחיל האוירחיל החינוךחיל היםחילוץ והדרכה (פיקוד העורף)חרמ"שחרמ"ש חטיבה 401חרמ"ש חטיבה 7יהלוםימ"סמ"צ מעבריםמג"במגלןמודיעיןמודיעין קרבימילואיםמילואים - גדוד 7490 (נשרים מגמלא)מילואים - גדוד חרמ"ש 8104מילואים - חטיבת אלכסנדרונימילואים - חטיבת ירושליםמילואים - פיקוד העורףמשטרה צבאיתמתפ"שנ"מנח"לנח"ל 50נח"ל 931נח"ל 932נח"ל חרדיסחלבסיירת יעלסמו"ר (יהלום)עוקץעורב נח"לעורב צנחניםפיקוד דרוםפלח"ן גבעתיפלח"ן נח"לפלח"ן צנחניםפלס"ר גבעתיפלס"ר גולניפלס"ר נח"לפלס"ר צנחניםפלס"ר שריון 401פלס"ר שריון 7צנחניםצנחנים 101צנחנים 202צנחנים 890קרקלשח"םשייטת 13שלדגשריוןשריון 188שריון 401שריון 500שריון 7שריון 7, גדוד 75שריון 8, גדוד 455 (מילואים)תותחניםתותחנים - איכוןתותחנים - רוכב שמייםתותחנים 402תותחנים 404תותחנים 405תותחנים 411תותחנים 55תותחנים 9305 (מילואים)תותחנים MLRSתותחנים מורןתותחנים מיתרתצפיתנית
שדות חיפוש חופשי
קטגוריות
דרגות
יחידות
איזורים
תקופות
עדויות טקסט היה את הפעם היחידה שמצאתי את עצמי מתאכזרת לערבי
מספר קטלוגי: 342791
אזור: חברון
תקופה: 2001 - 2002
סיווג עדות לפי קטגוריות:
[    ]
שירתת בשטחים?
בוא/י לדבר על זה!
חיילים וחיילות ששירתו במגוון תפקידי לחימה ותומכי לחימה בשטחים - בואו לתת עדות, בפנים גלויות או מבלי להיחשף.
בואו לשבור שתיקה.
למתן עדות ומידע נוסף:
info@shovrimshtika.org
186  צפיות    0  תגובות
היה את הפעם היחידה שמצאתי את עצמי מתאכזרת לערבי
אזור: חברון
תקופה: 2001 - 2002

היה את הפעם היחידה שמצאתי את עצמי מתאכזרת לערבי. זה היה כשזרקתי לו את המפתחות של האוטו שלו לתוך משאית זבל שעברה בדיוק.

מתי זה היה? היה מן קטע כזה, אני כשהייתי בפלוגה והגעתי, אז היו בנים שסירבו לשמור איתי כי אני הייתי בקטע של כל דבר: את זה לדובר צה"ל. אתה תמשיך ככה, אני קוראת לדובר צה"ל, לא מעניין אותי, אתה לא תיתן לבן אדם סטירה לידי. כאילו כאלה, מאוד בקטע קיצוני. הם היו, הייתי הולכת שנייה לשירותים, מישהו היה מלווה אותי, הייתי חוזרת ויש בן אדם בתוך העמדה הממוגנת שכאילו מתחקרים אותו על איזה משהו. ואני הייתי פותחת את הדלת ועושה להם שם רעש שיעיפו את הבן אדם. והיה המון חיילים שמענישים ערבים. הלכת בעוצר אז אני אעניש אותך.

מה למשל? עונשים בלעכב אותו בלעמוד עם פנים מול הקיר, כל מיני כאלה. עונש בכיתה יעני. בן אדם מעמיד בן אדם בן 50 בפינה, יעני בעונש. עומד עם הפנים לקיר, מסתכל. וזה היה מאוד נהוג כזה להעניש אותם על דברים שהם עשו.

היו עוד השפלות? היו, היה כל מיני. יותר בקטע של לבדוק להם את הכיסים, דברים כאלה. דברים שאפילו לא...

ממש מוציא את הכיס? תראה לי מה יש לך, כן. בן אדם, אחרי שהראה תעודה מזהה, בדקנו בקשר, הכל נקי, אין שום דברים, ואז להתחיל לתת לו. לא ענו לנו בקשר, תתחיל לרוקן הכל, כיסים, דברים כאלה, סתם כי בן אדם עשה פרצוף, גלגל עיניים. בקטע של עונש. דיברת לא יפה, ניתן לך עונש. מאוד כזה... אז זהו, ואז הגיע איזה ערבי והוא מאוד ככה, הוא נסע בעוצר, הוא ניסה להסביר שלאמא שלו, היא צריכה את התרופה והוא נוסע להביא את התרופה ולללי וללללה. ואז אמרתי לו: בסדר, אבל תעצור. הוא ממשיך לנסוע. הוא מסביר לי יעני וממשיך לנסוע, כזה: בסדר, אבל אמא שלי וזה וזה וזה. ואמרתי לו: אבל תעצור, אבל תעצור. ואז החייל שאיתי כבר דרך עליו את הנשק, ואני אמרתי: מה, אתה משוגע? מה אתה דורך עליו את הנשק? ואז הבן אדם יצא מהאוטו, כאילו: כלום, כלום, כלום. ואז הוא אמר לו: תן לה את המפתח, כאילו החייל שהיה איתי. אז הוא נתן לי את המפתח ואז לא יודעת מה היה ואמרנו לו שהוא לא יכול לנסוע, ואז הוא נורא התעצבן ובא לחטוף לי את המפתח מהיד. ואז התגובה שלי היתה, איך שהוא בא לחטוף את המפתח, עברה משאית זבל, פשוט עשיתי ככה, זרקתי את זה לתוך המשאית זבל שעברה, והיא נסעה.

הוא התעצבן? מה זה התעצבן? הוא עמד, הוא הסתכל עלי ככה. הוא לא כעס, לא הראה כעס, הוא עמד ככה. ואז אמרתי לו: ביי, סלמאת, שלום, לך, אסור לנסוע גם ככה. ורק אחרי זה כשחזרתי לפלוגה, והחיילים עשו על האוטו הזה רונדלים ימים ולילות.

מה זאת אומרת? החייל שהיה איתי ביקש מהחיילים בעמדה אחרי שיעצרו את המשאית זבל, והם הוציאו את המפתח.

מהמשאית? כן, הם הוציאו אותו. הבן אדם ההוא הלך ברגל, הלך, עזב את האוטו, סגר אותו, נעל אותו כזה ככה והלך. ואז המפתח נשאר שלנו, של החיילים, והיו נוסעים בו בלילות. וכל החיילים כבר היה מצב שהם ידעו שזה אוטו שחייל מסתובב איתו, אפילו שזה אוטו של פלסטינים.

מי ידע? החיילים שבעמדות ידעו שאנחנו מסתובבים עם האוטו. היתה לנו חיילת שלא היה לה רישיון וניסו ללמד אותה נהיגה על האוטו הזה.

מתי זה היה? זה היה ממש בסוף שלי יחסית, הייתי ממש ותיקה, כן.

אז את זורקת את המפתח, וכל הפלוגה עושה רונדלים. כל הזמן זה היה בקטע של הבן אדם, ברגע שהוא יחזור לקחת את המפתח, יחזור לעמדה או משהו, שמישהו יגיד שזה הוא. אבל הבן אדם לא חזר לאוטו יותר. כל לילה הם עשו רונדלים והחנו את האוטו מול הזה, מול העמדה בחזרה, ואף אחד לא בא לדרוש את הרכב.

איך זה נגמר? איך זה נגמר? הבאנו את הרכב למשטרה.

והמשטרה טיפלה בזה? טיפלה בזה? אתה יודע, זה רכב של איזה פלסטיני, המשטרה שלנו. זה נשאר שם, לדעתי. לא נראה לי שמישהו בא לדרוש אותו ממשטרת ישראל. פלסטיני ילך לחפש את האוטו שלו? אני בספק אם הוא היה הולך לשם, זה היה בשכונה שם למעלה שאני לא זוכרת את השם שלה.

גבעת האבות. נכון, גבעת האבות. שיש שם כמה רכבים לדעתי שעומדים כבר הרבה זמן. לא נראה לי פשוט שמישהו יילך לדרוש אותם משם. אתה יכול לדמיין פלסטיני מגיע שם לתחנת משטרה ודורש את הרכב שלו שהחרימו לו כשהוא נסע בזמן עוצר? לא יודעת, אם הוא לא בא לדרוש אותו כשהוא היה בעמדה, הוא לא בא אפילו לנסות לפתוח אותו או משהו. המפתח היה שם כל הזמן בעמדה.