בוא נתחיל מהכניסה, איפה נכנסתם?עוברים את הגדר. היום הראשון היה הכי מפחיד, כל המתח שצברת כל הימים – אתה מכוון לכל שיח. אחר כך שאננות כל הזמן, לא בהגזמה, אבל פחות מהיום הראשון. אתה שומע יריות והפצצות ומטוסים מעליך.

נכנסתם בגזרה של הצנחנים, בצפון הרצועה?כן, נכנסנו מהצפון והשתקענו בבניין. התחלנו לעשות שמירה בבניין, סבב שמירות.

הבניין היה ריק או טיהרתם אותו?מטהרים. לא זורקים רימון לכל חדר אלא יורים על הבניין הרבה לפני ואז אתה נכנס ופותח כל חדר כמו שצריך.

נכנסים ברטוב (תוך כדי ירי)?לא. לא היה אף אחד אבל אם היה מישהו, לא יודע אם היו יורים או לא, אני חושב שזה משתנה בהתאם למי ששם, ילד או אישה או מבוגר. אני מאמין שאחרים היו יורים כי זה מסכן את הכוח. מקום שהפציצו כל הזמן, זה לא מקום של מגורים. אנשים היו יוצאים משם.

אתם מגיעים, תופסים בית?שמירות, אוכלים – מעבירים את הזמן. אחרי יומיים אתה אומר "מיציתי" ורוצה לחזור. עד היום מתבאסים מזה שזה לא התקבל כמלחמה...

כמה זמן הייתם בבית הזה?בבית הראשון היינו משהו כמו יומיים. המשכנו לבית אחר שהיינו בו יותר זמן, כשבוע. עברנו דרך בתים, כל פעם מבית לבית. בבית שהיינו שם שבוע, היה הרבה אוכל ושם בישלנו אורז וקיבלנו גם מנות קרב, אז השתמשנו בשני הדברים. השארנו בית שהיה די הרוס, אבל לא הרסנו אותו בכוונה. ניסינו להיות כמה שיותר בסדר, אבל לפעמים היינו צריכים להרוס כדי להגן על עצמנו. סתם דוגמה, אם אני אשבור כוס כדי להגן על עצמי, חיילים יעשו את זה. או חרך ירי – חייבים לעשות. הם הורסים לעצמם את הבתים כדי לעשות חרכי ירי, אז גם צה"ל יעשה את זה מין הסתם.

אתם נתקלים? יורים עליכם?לא, לא נתקלתי בירי אחד על אחד.

הכוונתם כוחות, למשל טנקים?כן, הקצינים יותר התעסקו עם זה. מדי פעם היינו יוצאים בלילה למקום אחר, עושים פעילות, בודקים כמה בתים וחוזרים. היה בית שהיינו הרבה זמן, אני זוכר את כולו, איך הוא נראה. צחקנו על זה שעוד 20 שנה יהיה שלום וניכנס לבית ונגיד "במלחמה לפני 20 שנה היינו פה". אמרנו שהם יהרגו אותנו כי השארנו את הבית מאוד מבולגן במשך הזמן שהיינו שם, לא ניקינו כי אין מים, אתה משתמש במים לשתייה. כל היום ישבנו שם ושתינו קפה. שמעתי על חיילים במחלקות אחרות שכן שברו בכוונה, האווירה היא שמחר יכולים להתפוצץ, אז יש קצת הומור כי זה משחרר.

לאיזה משימות יצאתם?פעם אחת הגענו לבתים, ירינו וירו עלינו חזרה מהבתים. גם מסוקים השתתפו וירו אחרי זה על הבתים. הייתה החזרת אש ואתה יכול להבחין בין קלצ'ניקוב והנשק שלנו. אתה יודע גם שכוחותינו לא נמצאים שם. זה מפחיד. אתה יורה לכיוון בית, אתה יודע שריק ופתאום יורים חזרה אליך. הרגשתי במלחמה גם סוג של ביטחון כי צה"ל חזק מהם פי אלף, אתה רואה טנקים ודי-ניינים (דחפור משוריין). זה כמו שאני אלך מכות עם תינוק שנולד עכשיו, אתה לפעמים לא מבין את זה.

ראיתם די-ניינים עובדים?כן. מאוד התלהבתי מהדי-ניינים, זה כלי עוצמתי, רכב שמוריד עצים כמו כלום, לפעמים הדי-ניינים היו צריכים לנקות את הבתים סביבנו, גילחו את העצים סביב הבית וזה מצער כי הרסו עצי לימון של שנים. מצד שני, גם הכי שמאלני יגיד לעשות את זה כי זה בלתי אפשרי אחרת.

זה בעיקר מה שהורידו, עצים? או גם בתים?גם בתים, היה בית שנכנסנו אליו, הוא היה ממולכד, אתה לא רוצה להתעסק אז די-ניין הוריד אותו או ששמים חומר נפץ ומורידים אותו. אני חייב להגיד, אני שמאלני וחשבתי שהצבא הרבה יותר נוראי, אבל גם בפקודות מלמעלה ראיתי שהוא באמת שומר, אולי הוא עשה את זה בשביל העולם, אבל כל נזק לרכוש היה בשביל להגן על חיילים. עם כל מי שהייתי, לא הרסנו כלום בשביל הכיף.

מה הטנקים עשו שם?ראיתי טנק יורה כמה פגזים, זה סוג של חוויה. אני לא רוצה לסווג איזו חוויה, אבל לראות טנק יורה בבית פגז, זה עוצמתי.

בית שירו ממנו?לא יודע, בית שרצו להיכנס אליו. יש בתים שיורים עליהם לפני כניסה ויש כאלה שלא, תלוי במודיעין. אני חושב שעל רוב הבתים יורים לפני, אם יש שם מישהו – לפעמים הוא משיב אש. לפעמים הוא מחכה שתיכנס כדי לירות.

זו הפעילות של הטנקים שראית באזור שלך.חלק מהבתים ירינו עליהם M16 לחלונות והיה בית שירינו עליו פגזים לפני שנכנסים אליו. אני זוכר שנכנסנו בלילה, אתה לא רואה כלום, אתה קם בבוקר ורואה את כל הבית אבק.