בשונה ממבצעים קודמים, אתה מרגיש שיש הקצנה בדרך שבה מתנהל כל האירוע הזה. השיח הוא שיח מאוד מאוד מאוד ימני. לצבא כמובן יש אויבים מאוד ברורים, זה הערבים וזה חמאס. זה מאוד דיכוטומי. יש מעורבים ויש בלתי מעורבים, זה מה שיש. אבל עצם העובדה שקוראים להם בלתי מעורבים ולא אזרחים, וקהות החושים הזאת מול המספרים המאמירים של הרוגים מהצד הפלסטיני, וזה לא משנה אם הם מעורבים או בלתי מעורבים, הכמות הבלתי נתפסת של ההרוגים מצד אחד, כמות ההרס הבלתי אפשרית, ההתייחסות לחוליות ואנשים כמטרות ולא כדבר חי – היא דבר שמדאיג אותי. השיח הוא שיח גזעני. השיח הוא שיח לאומני. השיח הוא שיח אנטי שמאלני. זאת אווירה שמאוד מאוד מפחידה אותי, וזה מאוד מורגש כשאתה בפנים. כשאתה בתוך מבצע זה מוקצן. הלכתי בבסיס ופקידה אחת אומרת לי "מעולה, תכנסו באימאימא שלהם, תהרגו את כולם". אתה אומר [לעצמך] יאללה ילדים, אומרים מה שהם אומרים, אבל הם אומרים כי מישהו מאפשר להם להגיד את זה. אם היא הייתה יחידה שאומרת את זה הייתי אומר טוב בסדר, אבל כשכולם מתחילים להגיד כאלה דברים...