אם זו מנהרה התקפית שאמורה להגיע לישראל, הדבר הכי חשוב לצבא זה לא להשמיד כרגע את הפתח, אלא לנסות להבין איפה זה יוצא בצד השני. אם אלה מנהרות לא התקפיות, מנהרות הגנתיות בשבילם [בשביל חמאס], בשביל לשלוט על כל מיני מרחבים, אז יש השמדה של הפיר עצמו עם חומר נפץ. במובן של הפיצוץ של המנהרה, אם זו לא מנהרה התקפית, ששם זה באמת אופרציה מאוד מאוד גדולה, אין פה ענין של רדיוסים גדולים מדי. אתה מכניס פנימה עשרה מוקשים 100—150 קילו וזה מפוצץ את הפיר עצמו. הוא פשוט מקריס את עצמו פנימה, אין לזה השפעה מסביב. מה שכן יש השפעה מסביב זה כל העניין של התפיסה הצבאית של בלתי מעורבים. יש את העניין של "לרכוש" את האזור של המנהרה, להבין מי יכול לשלוט על פתח של מנהרה. המשמעות יכולה להיות גם להתחיל לתת פגזים של טנקים לבניינים שנמצאים שני קילומטר מאותו פתח מנהרה בגלל שיכול להיות שיש שם צלף שיכול לפגוע [בחיילים]. יש פה טלטול הגזרה. היה ירי בכמויות מאוד מאוד גדולות על בניינים שהם לאו דווקא חשודים, אלא עלולים להיות חשודים רק מעצם זה שיש להם שליטה על ה[פיר]. כשאנחנו מגיעים לאזור של המנהרה, נמצאים 100—200 מטר, מסתכלים, עושים הערכת מצב בשביל להבין מה היעדים שיכולים לשלוט על פתח המנהרה. זיהינו את הפתח עצמו, מזהים שתי שורות בניינים במרחק קילומטר ששולטות על הפתח, כלומר יש צלף שיכול לתקוע אותנו – יבואו טנקים ויירו עכשיו על הבניינים האלה. חיל אוויר מפעילים מל"טים (מטוס ללא טייס), גם מטוסים, אבל זה בדרך כלל כאקט מקדים. סביב אותה מנהרה יש כל מיני בניינים אחרים – יגיע D9 (בולדוזר משוריין) ויגלח את כל האזור.