מה הדבר הכי מזעזע שנתקלת בו בשטחים? לא יודע, אני מזועזע מהדברים הקטנים, זה הדברים שחודרים אליי. היה למשל, שוב, אין בזה ערך סיפורי כמעט אולי, אבל זה הסיפורים שהיו הולכים איתי. כשהייתי צוער בקורס קצינים אז אני כאילו הייתי זה שבא עם הניסיון המבצעי. אחרי זה, כמובן, בזה נגמר הניסיון המבצעי שלי, אבל אז הייתי שם ותיק קצת יותר מאחרים ועם רקע מבצעי, פלחו"ד, מ"כ חוד, אבו סנינה, חברון וזה. הילת המבצעי היתה לי. הוקפצנו לשכם, סוף-סוף-סוף קורס קצינים, היינו בזוואתא.

מתי בערך? ביוני. סוף יוני כנראה, 2002. אחרי חומת מגן, פוסט חומת מגן. בקורס קצינים שהייתי, הייתי חומת מגן. הוקפצנו, אחד לפני הייתי ברמאללה, חומת מגן שכבנו מארבים בגבול הצפון, ואחרי חומת מגן קפצנו לשכם. יכול להיות שזה אולי אפילו היה ספיחי חומת מגן, לא יודע. ויש שם איזה ציר, זוואתא זה מן כפר פרבר כזה שליו ופסטורלי של שכם, מאוד יפה, עם בוסתנים ועצי אגס. והיה ציר, דרך עפר, שמוביל למעלה הרכס, אני לא זוכר לאיזה כפר או כפרים למעלה. והיה עוצר, אסור לעבור, כן מותר, אסור, אסור מותר. אז אסור – אסור. אתה מקבל פקודה שאסור לאף אחד לא משנה מה. שוב, זה אותו דבר כמו ה"קו אדום". ואז מגיעים כל אלה: "אחותי מתחתנת", "בית חולים", "סבתא שלי זה". וכולם עם אותם סיפורים, וזה מרגיז הסיפורים האלה ונמאס לך לשמוע אותם. והיה איזה סיפור אחד, או של אישה בהריון או משהו, שנורא הפריע לי שפותרים את זה בזה שאסור וזאת הפקודה. שם אפשר לסיים את הסיפור הרי כמו שמסיימים את כל עשרת אלפים הסיפורים. אמרתי שלא, לא בזה מסתפקים, אפילו שזאת הפקודה. אז לא, אני לא אעביר אותה בניגוד לפקודה כי אני צוער בקורס קצינים, אני עושה מה שצריך. אבל אחרי משהו כמו 40 דקות, שעה, של דיבורים בקשר, להשיג את המינהל האזרחי, העבירו אותה בסוף. אישורים פה שם, מה שצריך, העבירו אותה. פתרון תמיד אפשר למצוא. והעבירו אותה. הגיעה לבית חולים או לאן שהיה צריך. כאילו לא משהו הומני, לא כרגע אמבולנס, סתם איזה משהו. אז זה גם סיפור שהלך איתי להמחיש את זה שתמיד יש את הפתרון מעבר לפקודה. הפקודה זה לא חוק. יש חוק שאסור לעבור את 110, אז אסור לעבור את 110. אין פה פתרון אחר. פקודה, יש מי שנתן את הפקודה, אז אפשר לשנות את זה. זה סיפורים שהלכו איתי כדוגמה שאין שום בעיה למצוא את הפתרון האחר. אז נכון, אני לא יכול לשבת כל היום ולעסוק שם בפתרונות הומניים לכל החלכאים והנדכאים, כי זה לא אני. מטרתי מבצעית ואחרת, אבל אפשר למצוא את הפתרונות.