נראה לי אחד הדברים שאותי הכי הפתיעו באופן כללי ברנטיס ונעלין בעיקר, זה עניין הכדורי הגומי שזה... אני בן אדם מתמטי, מדעי, לא יודע איך לקרוא לזה, יש לי חוש טכני ממוצע ופשוט נראה לי לא הגיוני שאנחנו יורים עם הנשק הזה כדורי גומי כי הכדור הוא שונה לגמרי. כל החישובים הם אחרים, הוא בתוך הרומה- בתוך התקן לכדורי גומי, כמות הגז שנפלטת היא אחרת כי הכדור הוא שונה, הכול היה נראה לי אחר לגמרי ואיך זה הגיוני שאני מכוון עם אותן כוונות שאני מכוון ב-M4 שלי אני מכוון כדורי גומי. מדאיג. אני מניח שזה היגיון של כל חייל, לא צריך להיות איינשטיין בשביל זה וזה גם אם אתה לא מבין את זה ברגע הראשון, אז אחרי שאתה יורה בפעם הראשונה אז אתה מבין שזה פשוט שטויות ואין שום דרך הגיונית לכוון את זה. ואני שם את זה, הכול פשוט שקר גדול כל מי שיגיד אחרת וחושב שהוא מומחה לכדורי גומי והוא יכול לכוון את זה. כאילו גם כדורים שאתה דוחף אותם לקנה, אז כאילו אתה אף פעם לא יכול לדעת אם דחפת עד הסוף או לא דחפת וכמה דחפת. אני זוכר שאני וחבר שלי היינו באיזה פינוי הפגנה בנעלין איזה יום, שוב יום שלם של סתם לירות רימוני גז ולחטוף אבנים ולירות גומי, לחטוף אבנים. עמדנו, אני וחבר שלי עמדנו באיזה עמדה קצת גבוהה יותר ופיזרנו גז וגומי לכל עבר ובאיזה שהוא שלב הוא פתאום חטף אבן בחזה, פגע לו בווסט, במחסניות ולא קרה לו כלום אבל האווירה הייתה כל כך כבר נדושה בשבילנו שזה היה כאילו כמעט מצחיק והוא צחק על הסיטואציה שבה נהרסו לו המחסניות ועכשיו באשמתם הוא צריך לשפצ"ר את זה שוב וזה... ולמי יש כוח לזה בזמן החופשי וכאלה. הוא כאילו התעצבן ופשוט הכניס כדור וירה, הכניס כדור וירה. וכאילו עם לכוון אבל לא לכוון. הוא לא פגע באף אחד, אז לא נעשה שום נזק. אבל מצד שני, אף אחד מאיתנו לא יודע איפה פגעו הכדורי גומי, אלא רק יודעים שאף אחד לא נפגע, אז בסדר. אבל באותה מידה זה יכול לפגוע במלא אנשים. אני אומר, גם אם הוא היה נכנס בין כוונות, לא היה לו שום דרך לדעת איפה זה יפגע ואיך. יש את הנהלים שאומרים לכוון לברכיים ומטה ויש את בפועל שאומר שאתה לא רואה ברכיים ומטה בשום סיטואציה, אתה רואה רק פלג גוף עליון וגם אם אתה רואה את הברכיים ומטה, אין לך שום דרך לדעת איפה הכדורים האלה יפגעו. וזה, כאילו... זו בדיחה אחת גדולה. יש לי נטייה כזו להיות מאוד מדויק, היה לי קטע של לספור את הכמות שאתה יורה כי זו גם הכמות שצריך להחזיר אחר כך, כל האלפ"ה (אמצעים לפיזור הפגנות) שאתה יורה – לדווח כמה ולהחזיר. רק בדיעבד הבנתי שאנשים זורקים מספרים של בערך, ואני הייתי מדויק, סופר בדיוק כל רימון שיצא מהמטול שלי.

מה היית יורה? רימוני גז? רימוני גז. בסוף הקו, כאילו יריתי 400 עגול אבל זה מספר שהוא אפסי לעומת כמות רימוני הגז שנורו באופן כללי בקו הזה, בעיקר על ידי מג"בניקים. הם ירו שם כמויות פסיכיות. ונראה לי נשאלת השאלה איך קרה ש-400 רימונים בדיוק אז זה נגיד, האווירה החופשית שהייתה, הייתה אווירה כזו שראיתי באזור 380-390רימונים שיריתי משהו כזה ונכנסו בדיוק לתו"ל (תורת לחימה) הרימוני גז החדשים שהם באמת הרבה יותר טובים ואפשר להתכוון איתם ואפשר לדאוג שאתה לא פוגע איתם באנשים. יותר טוב מהקודמים, גם יש להם טווח יותר גדול. אז הלכנו עם הסמ"פ, היה איזה חשד להתקרבות לגדר וניצלנו מבחינתו, מבחינתי ניצלנו את ההזדמנות לעגל את זה ל- 400, ותוך כדי לעשות ניסוי כלים. אז כבר היה מצב כל כך אבסורדי שכל מיני הפגנות שכבר לא, כבר כאבו לי האצבעות מלירות, אמנם למטול אין הדף כל כך גדול אבל פשוט כשאתה יורה 100 רימונים בהפגנה, זה כבר שוחק את האצבע, לפעמים פשוט הייתי מעביר את הנשק לחבר שאין לו שום הסמכה למטול שישחרר כמה.

ניסוי כלים זה היה, היו שם אנשים בסביבה? כן. היו שם אנשים, לא הייתי קורא להם תמימים, אנשים שעומדים שם וצועקים ומקללים אבל לא הייתה זריקת אבנים.