היה איזה פעם אחת שתפסנו ילד שזרק אבנים. היה תקופה שהיה פשוט ילדים, גם בהתחלה וזה חזר עוד פעם לקראת סוף הקו, פשוט היו זורקים אבנים גם על העמדות וגם סתם כזה במעלה הכביש. כשהיינו נוסעים אז הרבה פעמים היו, קופץ איזה ילד בן חמש לכביש, זורק עליך אבן למרות שאתה כבר במרחק 200 מטר ממנו והוא מגיע למרחק של שני מטר בזריקה, בורח ממך מהר שלא תבוא לתפוס אותו, כל מיני כאלה. אז היה, היה איזה ילד שבאמת, כזה כמה חבר'ה זרקו אבנים ואז באמת הצלחנו לתפוס מישהו מהם.

ילד? הוא היה בן שבע, אני יודע בן כמה הוא היה. זהו, ואז לקחנו אותו. הוא ישר בכה וזה: "לא עשיתי כלום, לא זה". הבאנו אותו לאחת העמדות שעליה הוא זרק את האבן שיזהה. אז הוא (החייל בעמדה) אמר: "זה הוא, בדוק". גם התצפיתניות זיהו אותו. זהו, ואז לקחנו אותו למוצב. אפילו לא יודע, לא, נראה לי הוא היה עם כיסוי עיניים, לא נראה לי שעם אזיקון. אולי כן. זהו, הוא ישב ליד החמ"ל, אני לא יודע כמה זמן הוא ישב שם. אולי שעה, אולי כמה שעות, אני לא סגור. זהו, אצלנו באמת היו כמה חבר'ה שפתאום קלטנו שכל מיני ילדים יהודים מציקים לו, כי החבר'ה בחמ"ל אפילו לא שמו לב. הם היו אמורים לדאוג כזה אבל הם היו בחמ"ל גם. הוא לא ישב בתוך החמ"ל, הוא ישב ליד.

מה זה אומר מציקים לו? פשוט כל מיני ילדים יהודים כזה סביבו, מתחילים כזה, לא יודע, אני לא סגור אפילו... אני זוכר שהבית-קו' (חייל ממפקדת הפלוגה) ממש כאילו עוד שנייה דפק להם מכות, לילדים. הוא היה דמות לא ברורה כל כך. זהו, אז כזה עומדים כזה סביבו, בטח מקללים אותו, לא נראה לי הרביצו לו אבל אולי כן. זהו. לא יודע.

וגירשתם אותם משם? כן, ברור.

ילדים בני כמה בערך? גם, חמש, שש, שבע.

לא הרביצו לו? לא נראה לי, אולי כן, אני לא יודע. אני לא, גם לא הייתי שם כשזה קרה. אבל זהו, לדעתי בסוף שיחררו אותו, אפילו לא היה מה לקחת אותו למשטרה.

כמה זמן הוא ישב במוצב? אין לי מושג. יכול להיות שכמה שעות.