...נכנסנו ל...זה היה שכונת מגורים, הכינו אותנו שאנחנו הולכים להיתקל. שזה, כל פעם, לפני רוב הדברים האלה, היה הכנה שאנחנו נכנסים לקרב, מטורף וכמות הפעמים שבאמת הייתי בקרב מטורף, היא מאוד קטנה לעומת כמות הפעמים שנכנסתי לבתים ולא הייתה שום התנגדות. כאילו לא ירייה אחת, לא אנשים שעמדו וניסו ולחסום אותנו באיזה שהיא צורה, הם כאילו באיזה שהיא צורה נורא זומבים, נורא מפוחדים, נורא עושים מה שאנחנו אומרים להם ואנחנו נורא אלימים אליהם. ונכנסנו לתוך כפר כאילו, כשלפני זה עשינו איזה מעצר והסתובבנו עם שלושה עצירים, שהם לא היו עצירים, הם היו סתם מעל גיל עשרים ושתיים או מעל גיל עשרים, שהיינו כאילו הלכנו לחפש מבוקשים, בלי שמות של מבוקשים, בלי בלי לדעת מה אנחנו מחפשים כאילו. סתם ראינו, עברנו, נכנסנו לבתים, חיפשנו אמצעי לחימה או חומר אה..מודיעיני, כשאנחנו לא יודעים לקרוא ערבית, ופשוט היינו עוברים על מסמכים ומהמרים כאילו, מה נראה לנו חומר מודיעיני ומה לא ואז היינו יוצאים ואז אם זה היה נראה לנו קצת חשוד אז היינו לוקחים אותם איתנו.

ככה פשוט כאילו?פשוט ככה.

ומה אומרים לכם בתדריך לפני כזאת משימה?בדיוק מה שאמרתי לך. בדיוק מה שאמרתי. אנחנו הולכים לחפש מבוקשים, לחפש אמל"ח (אמצעי לחימה) ומודיעין. זהו קדימה. אין הגדרה למה זה אמל"ח. אין הגדרה למה זה מודיעין. עצרנו איזה שלושה אנשים פעם על סכין מטבח כזאתי כאילו, כמו שיש לי כאן, סכין מטבח של לחם, הכי רגילה...

מה בבית כאילו?בבית. בבית. בבית. כאילו אין כלום בבתים, לא היו...

איפה זה היה?באחד הכפרים האלה. זה ככה אבל בכל מקום. כאילו אתה הולך, אני הולך כאילו, נכנסים לבתים, מחפשים מלא דברים, עוברים להם על התמונות, מוציאים איזה תמונה מלפני איזה תשע שנים, הבן-אדם כאילו הוא בכזה גובה היום, יש תמונה שהוא ילד כזה קטן, שהוא עומד מחובק עם שוטר פלסטיני, לשוטר הפלסטיני יש נשק כאילו ולו יש בנדנה של של פלסטין, על זה היינו עוצרים אותם. על דבר כזה כאילו, היינו לוקחים ת'תמונה, שמים להם שק על הראש כאילו וגוררים אותם איתנו את כל היום בתוך הנגמ"ש שמפוצץ בחומר נפץ, מפוצץ כאילו עד מעל גדותיו, עם עוד שני עצירים בפנים, בשיא החום, עם שקים על הזה כדי שלא יראו את האמל"ח שבתוך הנגמ"ש. וככה הסתובבנו כאילו. ואז הגענו לאחד הבתים עם שלושה חברה כאלה שבאמת שלא עשו שום-דבר. אה, עכשיו מה קורה, היינו מביאים אותם כאילו שיתחקרו אותם ב...בבית-ספר הזה שהשתלטו עליו במקום הזה, כאילו כל פעם היו משתלטים על בתי-ספר או על בניין העירייה או על משהו כזה, צה"ל, וזה היה המפקדה ושמה היה איזה ילד בן שמונה-עשרה, שהוא היה המתחקר, הוא היה פשוט היחיד שיודע ערבית והיו מושיבים אותו והוא היה מדבר איתם שתי דקות ומשחרר אותם חזרה. כי אין מה לעשות איתם. כאילו היינו מגיעים, מראים לו ת'תמונה, מדבר איתו שתי דקות בערבית והוא היה הולך כאילו ברגל הביתה, כמו שהוא. וככה זה היה...וזה כבר שעברנו ממש, אין, אין בית כאילו שלא נכנסתי ועצרתי ממנו בן-אדם...