כל יום שבת יש סיור של תושבים יהודים בתוך הקסבה במעטפת של צה"ל. מדריך מאוד משעמם לוקח יהודים. החליטו לאפשר את זה, וכל מי שרוצה - פתוח לחלוטין. פותחים את השערים בקבוצה מאורגנת ומתוחמת ומאובטחת, הולכים בתוך הקסבה עצמה. הוא (המדריך) עוצר בכמה נקודות ומצביע: "פה היה בית יהודי, פה היה בית יהודי", פה מספר איזה סיפור, פה היה פיגוע, ויוצאים. באחת הפעמים קבוצה של צעירים מאיזושהי ישיבה, במרכז הקסבה, מתחילים לשיר "דוד מלך ישראל חי חי וקיים" ולרקוד בסיבוב. מיד עצרו אותם והעיפו אותם החוצה והיה לזה גיבוי. הבנו שאם עכשיו חבר'ה יהודים בתוך השכונה הערבית, בתוך הקסבה, עכשיו עושים [את זה] - זה להכעיס, זה לבוא ולעשות לך זין בפנים. לא רצינו את זה והעיפו אותם החוצה.

והסיור עצמו הוא לא להכעיס? יכול להיות שיש בו גם, אבל זה לא היה ברמתי אם יש סיור או אין סיור. המשימה שלי הייתה לאבטח את הסיור שיוצא.

כמה אנשים משתתפים בסיור כזה בערך? בסביבות 50 איש.

מה ההיערכות מבחינתך? קודם כל תמיד יש כוח מאבטח שהולך לפני ובודק שאין משהו חשוד. יש סיור אחד לפני, יש סיור אחד שמתפצל לתחילה וסוף הכוח. כשעוצרים אז [זה] תמיד באיזשהו סוג של מעטפת, ומשתדלים כמה שיותר להימנע מחסימת צירים, שזה כמה שפחות יפריע. בסוף ילד מטומטם עובר ליד דוכן של בחור ולהכעיס הופך לו איזה משהו. צועקים עליו, מגרשים אותו החוצה. אחרי זה הוא בא להתנצל, אבל זה קורה. קרו מקרים כאלה.

זה משנה? כלומר, בשבת הבאה לא יהיו סיורים אחרי כאלה מקרים? זה משנה לאוכלוסייה המקומית שנמצאת שם בקסבה, גם הפלסטינים וגם היישוב היהודי. החיים שלהם מאוד מושפעים ממג"ד ומ"פ שמחליטים איך הם נוהגים ואיך הסיורים שלהם נוהגים. החיים שלהם מאוד מושפעים מזה, באווירה וביום-יום.