מה זה להפוך דוכנים? דוכן ירקות.
זה חנות. נכנסים לחנות והופכים? יש לפעמים את הדוכן בחוץ כזה, של אבטיחים או משהו.
בתוך העיר? כן, בתוך העיר, על הכביש הראשי של העיר לפעמים. היה דברים כאלה.
למה הופכים? כי הבן אדם העסיק שב"ח (שוהה בלתי חוקי), אז מראים לו מה זה. או סחורות כל מיני כשבודקים רכבים, אז שופכים את הסחורות. יש הרבה העברת סחורות וירקות, שופכים את זה. מה הוא יעשה? או סתם כל מיני השפלות קטנות, לזרוק את התעודת זהות על הרצפה כדי שיצטרך להתכופף ולהרים. יש את המשחקי כבוד, שזה יכול להתחיל מהקטנה של לזרוק תעודת זהות על הרצפה וזה יכול להגיע ללהפוך דוכן. שוב, כי מה הוא יעשה? הוא העסיק שב"ח. אני אהפוך לו דוכן, הוא יתלונן עלי, הוא יצטרך להודות בזה שהוא העסיק שב"ח.
אנשים לא חזרו עם שלל לבסיס? שוב, אנחנו בסיטואציות שלנו, בעיקר מתוך השקיות האלה. אבל שוב, צעצועים יכול להיות גם חבילה של 20 בטריות, אז זה לא רע. אז זה כן שלל, ובשביל ילד כזה זה ימבה כסף. "יא, איזה צעצוע מגניב, אני אביא לאחותי הקטנה. יאללה, עכשיו עוף מפה". לפעמים הנדיבות היתה בשיאה: "וואי, איזה צעצוע. אתה נותן לי את הצעצוע הזה, אני נותן לך להיכנס". אתה יודע את הקטעים האלה, של לתת להם להיכנס לארץ תמורת איזה משהו שרצית מהשקית שלהם.
הם הציעו ישר, הילדים? כן.
מה היתה התגובה לזה? חגגו על זה. היו עושים צחוקים על הילדים האלה. הילדים שהציעו זה מן הסתם הילדים שלא רצו שישפכו להם את השקית על הרצפה. בוא תראה מה יש לי במקום בוא תשפוך לי את כל הדברים. ואז גם, אתה שופך את כל הדברים ו"יאללה, שלוש שניות אספת את הכל. תשפוך שוב".
ומה קורה אם לא? מה קורה אם לא? או שמביאים לו כאפה או ששופכים לו שוב או שמכריחים אותו לרוץ בלי זה.
להשאיר את הדברים וללכת? כן. "מה שאספת – קח, זהו, עכשיו אתה הולך".