… הפעולה של המעצר לא מתאימה לתנאים של עזה. אתה לא יכול להיכנס ולצאת עם בן אדם. הכניסות היו מאוד חשאיות, היציאות מאוד חשאיות. היו עושים שמירות מיוחדות, לא כל כך ידענו, היינו ממודרים. אני יודע על חייל שלי שהמשיכו לו סיוטים על זה הרבה זמן. אני זוכר שהיה לי קטע מאוד קשה שיצאתי ממש מאמצע קו וזה היה פורים, הייתי פה בקניון, יצאתי עם הנשק והמדים והכול והלכתי בקניון. איזה ילד היה עם אקדח צעצוע ופשוט באינסטינקט דרכתי עליו את הנשק ככה באמצע הקניון. לפני שהוא הספיק להרים, כבר הייתי עוד שנייה יורה בו.

בקניון הראל? כן. באינסטינקט אתה פשוט רואה את הבן אדם, אתה אומר: ואללה, פאק איט. זה כזה סטרס אדיר. יש לנו קטע די מגעיל שהיו מחבלים שחדרו למסוף הדלקים, אני זוכר שדרסו אותם עם הטנק. נהג הטנק היה ממש מאושר.

ככה עצרו אותם? היה אירוע חדירה במסוף הדלקים ונהרגו שני נהגי משאית. ירו בהם (במחבלים),ממש מטווח אפס, עשו וידוא הריגה, הם ניהלו קרב קשה עם החפ"ק של המג"ד.החפ"ק של המג"ד לא הצליח לצאת מהמחסה שלו ואז הגיעו טנקים, אחרי כמה דקות. המחבלים התחילו לירות והטנקים רדפו אותם, הם ירו על טנקים, הטנקים ירו עליהם בחזרה. הרגו בירי שניים והטנק דרס אותם. פשוט עלה עליהם, יש תרגולת, עולים, עושים סיבוב של הזחל. אני זוכר שנהג הטנק היה פשוט מאושר,אנחנו הורדנו את הדם מהזחלים. שטפנו את הזחלים. הם היו מלאים בדם והוא היה מאושר. אני זוכר שהייתה תקופה שאחד המפקדים שם דגל פלסטיני בכניסה למחלקה ואמר לחיילים שלו: "דורכים עליו כשנכנסים לפה". לא יודע, איפשהו...היינו דורכים עליו ואמרנו שמי שהורג מחבל, מקבל שמפניה. היינו ממש בקטע של להרוג.