יצא לך לראות באחת ההזדמנויות מקרים של אלימות? של הגולנ'ציקים?

לא, של מתנחלים כלפי פלסטינים או פלסטינים כלפי מתנחלים? אלימות שם, במקרה הזה לא. היה פעם אחד בשלג שהייתי עוד חייל, הייתה מלחמת אבנים בין התלמידים של בית רומנו לחבר'ה שהיו בשלאלה. זרקו אבנים אחד על השני וגם הייתי שם ב(עמדה) סטאטית, אז לא היה לי מה לעשות חוץ מרק לצעוק עליהם להפסיק, באיזה שהוא שלב הילדים פשוט הלכו.

מה התפקיד שלך במקרה כזה, לפי מה שאתה יודע? תאמין לי, אני כבר לא כל כך זוכר את ההגדרה. אסור לעזוב את העמדה, זה סטאטית. לקרוא לחפ"ק אם אני רואה שזה מחמיר, אם אני רואה שיש סכנה.

סכנה ל-? סכנה לחיים, תכל'ס של היהודים.

למה אתה אומר תכל'ס ליהודים? סביר להניח שאני לא אדרוך את הנשק על יהודי אם הוא יזרוק אבן על ערבי.

אבל הפוך כן? גם, לא בכזה קלות דרכתי על אנשים. דרכתי פעם אחת. זהו, בעיקר לקרוא לחפ"ק או לפטרול שיכולים לזוז.

מבחינת מה שאמרו לכם כשנכנסתם לעיר, או מה שאמרת לחיילים שלך, אם רואים אלימות של פלסטיני כלפי מתנחל, זה התפקיד שלכם לעצור? גם הפוך. לא מפסיקים להגדיר את זה, לעצור, לקרוא למשטרה גם על מתנחלים.

לקרוא למשטרה או לעצור בעצמך? לא, לעצור בעצמנו. למנוע את החיכוך ולערב בזה את המשטרה. לצורך העניין, לא נוכל להוביל מתנחל כפות עד למוצב עד שיגיעו השב"כ או משהו, כי יום לפני זה הוא פשוט עבר אצלנו וחילק ממתקים.

תסביר על זה קצת, איך ההרגשה והקשר שלכם עם המתנחלים. אני יכול להגיד אישית. אנחנו פלוגה של בני גרעינים, רובנו גם שמאלנים, כולנו. והיו כאלה שאמרו: אני לא לוקח אוכל ממתנחלים, אני לא הולך היום לארוחת שבת. היו כאלה שאמרו: "יש דברים שגדולים מאיתנו, אנחנו פה, כולם בני אדם וזה שכרגע זה המצב זה לא צריך להתנכל למתנחלים". הייתי באמצע. לא פיתחתי יותר מדי שיחות או חייכתי חיוכים אבל גם כן, בטח, לקחתי ממתק אם הציעו לי ממתק וגם אכלתי אצל משפחה פעם אחת, פעמיים. בבית חב"ד גם פעם אחת. אבסורד.

אוכל טוב? ביחס לבסיס? ממש.