איך הבנות האחרות הסתדרו עם חברון? הבנות שלנו נהיו קיצוניות לשני הצדדים. היו כאלה שפשוט הלכו ואמרו די, אני לא לוחמת, אני פקידה, ונהיו הפקידות של הזה. היתה אחת שנהייתה נהגת, ואז ככה היא רק היתה הנהגת של הג'יפ של הפלוגה. היא לא שמרה, לא התעסקה עם אף אחד, היא היתה עם הג'יפ ועם החפ"ק. והיו כאלה שנהיו פסיכיות, שנהיו יותר גרועות מהבנים.

מה זאת אומרת? ברמה של ערבי אומר לה משהו לא בסדר, אז היא מקפיצה איזה ארבעה בנים מהפלוגה שיבואו לטפל בו. ספארי יורד ובא לפוצץ את הערבי שהיא מעכבת אותו.

את זוכרת מקרה ספציפי? אני אספר לך סיפור מעניין. אני הייתי בעמדה והגיע המחזור שאחרינו, היתה שם איזה אחת הבחורות שהיא היתה, היא נהייתה חברה של המפקד של הפלוגה והיא היתה מאוד קיצונית בדעותיה ככה. וזה היה תקופה, אני לא זוכרת מה בדיוק היה שגרם לזה, אבל היינו עם כדור בקנה. זה היה תקופה שהיה צריך לשמור עם כדור בקנה. היה כאילו נורא מסוכן, ירו עלינו המון. ההוראה היתה להיות עם כדור בקנה כל הזמן. נשק דרוך, כדור בקנה ואצבע יעני ליד ההדק, לא על ההדק. ואז היה בום, שמענו ירייה, וכמובן שאני הייתי בפטרול ואנחנו רצים לשם לראות מה קרה, ואנחנו רואים את החיילת עומדת ככה, ערבי מולה מדמם על הרצפה והיא אומרת משהו כמו: "הוא ניסה לתקוף אותי, הוא ניסה לתקוף אותי". ואנחנו מסתכלים עליו ויש לו ירייה בבטן, ואנחנו אומרים לה – בבטן, עשתה לו חור – ואנחנו אומרים לה: מה הוא עשה? איך זה ניסה לתקוף אותך? מה זה ניסה לתקוף אותך? והחייל שאיתה בכלל הוא כולו מבולבל, לא יודע מה להגיד לנו: "מה שהיא אומרת, מה שהיא אומרת", אומר מן משהו כזה. זה היה גם כשהייתי יחסית ותיקה כבר. והיא סיפרה איזה סיפור שהיא ביקשה תעודת זהות והוא לא הסכים לתת, ואז הוא תקף אותה והיא איכשהו כאילו ממש ניסתה לברוח, ואז היא הסתובבה וירתה לו בבטן, משהו כזה. ואתה מסתכל ואתה רואה ערבי, אתה רואה שנורה מטווח אפס, יש לו תעודת זהות ביד, הוא מחזיק את התעודת זהות ביד. ואתה אומר לה: תשמעי, זה לא יכול להיות, משהו בסיפור שלך קצת עקום. ומה קרה לחייל השלישי, הוא ככה מפחד לדבר? בירור, בירורים, עניינים. מסתבר שהיא ביקשה ממנו תעודה מזהה והוא התקרב לתת לה, לא יודעת מה, התקרב יותר מדי, התקרב לתת לה – זה מה שהיה בתחקיר האחרון שעברנו עליו – והיא דחפה אותו עם הנשק אחורה ונפלט לה כדור לתוך הבטן שלו. והדבר הראשון כשאנחנו מגיעים לזה, במקום להגיד אוי לא, מה עשיתי, זה משהו בסגנון של "הוא תקף אותי, הוא ניסה לתקוף אותי". והבחורה הזאת, בסופו של דבר יצא שהיא סיפרה שהוא באמת התקרב אליה יותר מדי, היא נלחצה, הכדור כבר היה בקנה והיא דחפה אותו כאילו ככה מהבטן ונורה כדור לתוך הבטן שלו.

היא הודתה בזה? כן, היא הודתה בזה אחרי זה בכל התחקירים. והיא לא נשפטה לדעתי. יצאה מהפלוגה, העיפו אותה מהפלוגה. כן, היא הלכה להיות שוטרת צבאית או מד"כית (מדריכת כלואים) או משהו כזה. כן, שוטרת, בשיטור. זה היה העונש שלה.

מה קרה לבן אדם? לא יודעת, פינו אותו אמבולנס של הפלסטינים... זה היה אירוע שזעזע אותי. שבחורה ירתה לבן אדם בבטן ודבר ראשון שהיא אומרת זה משהו בסגנון של הוא תקף אותי. עם מה הוא תקף אותך, עם תעודה מזהה? היתה לו תעודת זהות ביד, עם מה הוא תקף אותך? (...) אני זוכרת שכשהחיילת הזאת ירתה לערבי בבטן וכולנו הגענו לשם, ואני כל הזמן שאלתי: מה זאת אומרת, מה הוא ניסה לעשות לך? וכולם, באיזשהו שלב פתאום המפקד שהיה איתי, שהוא הגיע לשם מהר מאוד לשטח, אז הוא אמר לי: "מה את רוצה? מה זה? אולי תפסיקי עם זה? תפסיקי לשאול מה זאת אומרת, מה זאת אומרת? אולי די? הוא ניסה לתקוף אותה היא אומרת לך, מה את לא מבינה?". ואז אמרתי: טוב, בסדר.

לא להתווכח? גם לא ראיתי מה קרה, אתה מבין? לא הייתי שם. אנחנו הגענו בגלל הבום. והבום היה אחרי, והבן אדם שכב על הרצפה. לפחות תגידי נפלט לי כדור, תגידי משהו כזה. היא פשוט עמדה שם וצעקה: הוא ניסה לתקוף אותי. מה, רץ אלייך עם תעודה מזהה וניסה לדפוק לך אותה בראש? זה היה גם חלק מזה. זה היה הפחד הכי גדול, להיכנס לכלא בגללם, בגלל הערבים. בגללם אני אכנס לכלא? אז אני אירה לו בבטן, אז אני אירק לו בפרצוף, אבל שלא להיתפס. ולדעתי הלא להיתפס הזה אומר, יש מאחוריו אמירה של אני עושה משהו לא בסדר אם אני רוצה לא להיתפס. נראה לי שזה די אומר את זה. שזה אומר שכולם די היו מודעים למה שקורה שם, שהוא לא בסדר.

אבל אנשים עשו את זה כל הזמן. כן.