אני זוכר מקרה שהסתערנו בלילה, אני אפילו לא ראיתי לאן אני נוסע, לא ראיתי טוב, בסוף באמת נפלנו. ומישהו ירה עלינו בהתחלה, באמת ירה עלינו, ואחרי זה הוא הפסיק. ואנחנו ירינו ואז הוא עוד פעם ירה ואחרי זה הוא הפסיק. ואנחנו ירינו. וזה שוב, זה בלב של שטח אזרחי.

מה יריתם?0.5 לא. מאגים.

על מה?על בן אדם.

הבן אדם אצלכם בכוונות?לא, אף אחד לא ראה. קשה להאמין שמישהו ראה אותו. בהתחלה ראו מאיפה יורים עלינו, אבל מנסיוני המועט שאני הייתי בתור טען, שגם אני בעצמי יריתי בלי הכשרה בלירות ובלי לדעת איך יורים. סתם יריתי, אלוהים יודע במה פגעתי, בערך באיזה כיוון של מקור אש.

דיברו אתכם? הדגישו את החשיבות של לירות למקור אש?

הסבירו על נזק שיכול להיגרם, פגיעה באזרחים?אני לא זוכר דבר כזה. יכול להיות שהיה דבר כזה, אני לא זוכר דבר כזה. ואני יכול להגיד מנסיוני מהפעם ההיא שאני יריתי, זה גם היה בעזה אני חושב. אני בעיקר פחדתי ורציתי ככה לירות, לעשות את מה שמצפים ממני ולחזור פנימה. זאת אומרת לא התחלתי לכוון שמה בדיוק למקור של הירי ולדאוג אולי אני פוגע במישהו. פשוט יריתי.

שמעתם על זה אחרי זה, ראיתם בעיתון?לא. אף פעם. אחרי זה, כשהייתי בבית לחם, היה כל יום איזשהו אירוע ולא שמעו על זה כלום, לא היה כלום. לא רק אירועים שכאילו אנחנו עשינו משהו רע, אלא ששמו לנו מטענים וכל מיני דברים כאלה. כמעט שום דבר, אולי אפילו שום דבר, לא הגיע לתקשורת.