המטרה במיפוי היא בעצם לקחת איזשהו איתור, איזשהו בית, ולמפות אותו מבפנים - כמה חדרים, איזה חדר משקיף על... כל הנתונים הטכניים של הבית, שהמטרה הסופית היא לייצר איזשהי הבנה יותר טובה של איך נראה האזור הפלסטיני של העיר בתוך הבתים, במטרה לאחר מכן, אם יש צורך באלמנות קש (מארבים מתוך בתים) או דברים כאלה, אז שיהיה את האופציה לעשות את זה. אני תמיד תהיתי כאילו כמה החומר הזה באמת מועבר הלאה וכמה לא. אין לי באמת ידיעה על מה קורה עם החומר הזה, ואני יודע שהיינו עושים לא מעט מיפויים. זה קורה די הרבה.

מתי זה היה, במהלך היום? לא, כמעט-כמעט תמיד בלילה. חברון זו עיר צפופה מאוד ולפעול שם ביום זה בעייתי.

איך הייתה ההרגשה להיות בבתים האלה במהלך המיפוי? תחושה מגעילה כי ברור לך שהסיטואציה, אם באיזשהו מעצר אתה יכול לשכנע את עצמך שיש ערך מוסף למה שאתה עושה, ושרוב היום אתה שומר כמו טמבל אבל עכשיו אתה באמת עוצר מישהו שפוגע באנשים, שזה גם לא מקל על הסיטואציה כשרואים את הילדים כשאתה נכנס לבית, אבל במיפויים יש תחושה שאתה לחלוטין מציק לחפים מפשע. אני בטוח שאפשר למצוא לזה הצדקות מבצעיות מפה עד הודעה חדשה, אבל התחושה, לפחות שלי בשטח - אני מאמין שכל חייל טיפה צלול בדעתו בשטח - שזה מעייף, זה לא נעים, וזה לא משהו שאתה מאחל אותו לאף אחד. אתה גם לא מאחל לעצמך שיקרה שום... אבל אני חושב שגם בשארית השירות שלנו זה משהו שיצא לנו לעשות הרבה מאוד.