זה שכם, זה שלושת הכפרים, סאלם, דיר אל חטב ועזמוט ויש עמק שהיינו קוראים לו עמק הברחנים. למה קראו לו עמק הברחנים? כיוון שהרבה אנשים היו רוצים לצאת משכם לעבוד בכפרים והרבה פעמים היה סגר. אז מעבר לעמדות יש מארבים.

מארבים בעמק עצמו, לתפוס ברחנים. לא רחוק מהעמק, כן.

היו מקרים של פתיחה באש? כן, אבל לא היו פגיעות.

מה הייתה הסיטואציה? העמדה הזאת הייתה מאוד חופשית כי הרבה פעמים לא היו אתנו מפקדים אז אחד החיילים מונה כמפקד, ואנשים הרבה פעמים יורים. אם היו מצליחים לקחת כדורי גומי, אז זה כדורי גומי, והיינו צריכים לקחת לפני זה גז מטול, לירות גז מדמיע במטול.

יורים לכיוון אנשים או יורים סתם באוויר? לכיוון אנשים, יש כל מיני ברחנים.

יש נוהל מעצר חשוד לפני? הרבה פעמים לא היה נוהל מעצר חשוד.

מה היו יורים הכי הרבה? גז מדמיע.

לכיוון הכפר? לכיוון הכפר, לכיוון אנשים, לכיוון רכבים, לנסות לפגוע בתוך הרכב. כן. לא היה שם מפקד אז הרבה פעמים פשוט היינו עושים מארבים בעצמנו תוך כדי השמירה של השמונה שעות.

היו מקרים שעצרתם נשים ברחניות? כן, היו נשים שעברו, אבל הרבה פחות.

עליהם הקלו יותר, נתנו להם לעבור? לא בהכרח, הם החזירו אותם חזרה לשכם. נשים בסגר, פחות יש להן בעיה לעבור במחסום. הסגר הוא בעיקר על גברים.