מה היה המקרה שם?היתה כניסה ברטוב לבניין. פינו את כל הבניין והתחילו לסרוק את הבניין. לסרוק בניין זה זוועת עולם, כי אתה צריך כל בית להיכנס, להוציא את האנשים. כל הבניין מחכים למטה, הילדים בוכים, רעש מטורף. צריכים להוציא את האנשים, צריכים לראות שלא פוגעים באזרחים, צריכים להתייחס אליהם יפה וצריכים גם לראות שאתה לא נהרג. (...)

עוברים את כל הבניין? פותחים ברטוב את כל הבניין?כן. לפעמים זה קומות ספציפיות, לפעמים זה לא קומות ספציפיות. זה תלוי. (...) בקיצור נכנסו, ריססו איזה בית, פתאום איזה אישה נכנסה לאמוק: "הבן שלי, הבן שלי, הבן שלי". (...) אחרי הסריקת נ"א עשו סריקת אמל"ח, ראו ילד קטן, בן שלוש, שוכב מבוהל מתחת למיטה שחיררו אותה. יש לו מזל מטורף שהוא לא נהרג. אל תדאג, אחר כך שיפרנו את הירי שלנו, כי תכל'ס זה טעות מבצעית, כי כמו שהוא ישב מקופל גם... זה לא טעות מבצעית כי לא רצינו להרוג אותו אבל זה מראה שאם יש שם מחבל קטן אז לא היינו פוגעים בו והוא היה מרסס אותנו. אז אחר כך שיפרנו קצת את הלחימה ואחר כך כבר לא התחבאו ילדים קטנים מתחת למיטות. זה היה מקרה שקצת זעזע אותנו.

מה זה עשה בתוך היחידה?זה חידד את הנוהלים. מאז כשאתה יורה למיטה, אז מישהו מרים את המיטה והשני יורה. או שיורים בצורה מסוימת על מיטות או על ספות. אלה נהלים שאני יודע שעכשיו בצבא הם תופסים מאוד. כל מה שאנחנו למדנו העברנו הלאה לצבא. היתה תיקייה יפה של למידה ממבצעים שלנו.