מה אופי הפעילות שלכם? אתם עושים סיור רכוב, מחסום ומעצרים? כן.

מה עוד עושים? נגיד ביעבד – סיפור אהבה, כפר עוין שנמצא באמצע הגזרה על הציר הראשי, זרקו משם אבנים, ירו משם. לא נכנסו אליו, אלא אם קרה משהו. היה שם מדרון, הילדים היו זורקים משם אבנים והיו זורקים בקת"בים (בקבוקי תבערה). לפעמים היית עולה במדרון, מסתובב בפאתי הכפר... בלי ערך. אתה הולך חשוף, נכנס לחצרות ולבתים, שואל כמה אנשים בבית, מסדרים אותם בשורה מהגדול לקטן ואתה עושה הכול בשפת סימנים ואין לך צו ואתה מחפש בבתים בקטע של להעביר את הזמן. זה להראות נוכחות אבל מצד שני זה גם למשוך אש כי אתה לא עושה את זה בנחמדות אלא אתה מראה סוג של אדנות. אתה מוציא אנשים מהבית שלהם ונכנס אליהם הביתה והופך דברים בבית, מנער, שובר צנצנות של חמוצים כי אולי יש שם משהו. אני זוכר שנורא הקפדתי, סיטואציות לא נעימות לעמוד שם בבית של מישהו ופעם אחת אפילו עשינו מעצר עם השב"כ וראינו שהם מכניסים לחדר את האישה של הבית בקטע שהיא תראה ולא תגיד אחר כך שגנבו משהו או הרסו. גם אנחנו מיוזמתנו, ושוב, זה לא כתוב בפקודות – אבל הקפדנו לעשות כי ככה גם הורסים פחות, זה מוריד ווליום של אנשים. אני בטוח שהיו מקרים שאנשים סתם הפכו שולחן.

שמעת על דברים כאלה? כן.

מה? בגלל שהייתי קטן, העלו אותי לבדוק במזווה ופתאום אתה שומע משהו מתגלגל, טראח, סירים מתגלגלים, ואתה לא חושב על זה, אתה אפילו לא מייחס לזה חשיבות.

לקחתם מכשירי חשמל? לא.

כסף לא. אני חושב שאולי אנשים לקחו מזכרות קטנות?

מה? מסבחות, תעודות זהות. כן, לא דברים שאני יכול להגיד אבל פסלים קטנים שיש שם, מאפרות, תמונה של ערפאת שאחר כך הייתה תלויה בחדר פז"מ.

איך אתה מכניס את זה לאפוד? זה קורה בגלוי. זה בדרך כלל קורה במעצרים מוגדרים, אתה יודע שיש לך ג'יפ שמחכה בחוץ ואתה יוצא מהבית ושנייה לפני שאתה יוצא, נכנס לחדר, אני מנסה להיזכר בסיטואציה, לא אני, איך שראיתי את הדברים, אומר למשפחה משהו מתחכם "אתם לא צריכים אותו, הוא במוקטעה" או משהו דבילי אחר ולוקח את התמונה. אתה גם יכול להגיד כמו גבר, "אפשר"? ומי יגיד לך לא? גם מאפרות לקחו.

מה גודל התמונה? 60 על 40, משהו כזה, מסגרת זהב. זה מקביל לתמונה של באבא סאלי אצלנו. הרי אתה גם לא תתלה תמונה של יאסר ערפאת בחדר, זה משהו שזרוק מאחורה בחדר פז"מ. זה חפץ עם פוטנציאל קומי שאפשר לסחוט ממנו בדיחות. דברים כאלה דבילים.