אתה נכנס בשתיים בלילה לבית של מישהו, שולף את הילד בן ה-17 מהמיטה. בכל מעצר כזה יש מישהו מהשב"כ שאחראי, שמנוסה, ומנסים לעשות כמה שפחות אלימות, כמה שפחות בלאגן. כמה רכבים נכנסים, מקיפים את הבית, מוצאים את הנקודה בדיוק.

בכניסה לבית דופקים על הדלת?בועטים בה. אתה דופק בדלת, פריצה מהירה, התפזרות על החדרים עם כוונת על כל אחד בראש. "יאללה, בוקר טוב." היה שימוש בכל מיני אמצעים, צעקות, חומר נפץ, חומר פריצה. (היה) שימוש בכלבים, שימוש בסולמות וכניסה מחלונות. ידענו כמה אנשים יש בבית באותו יום, ידענו איך הבית בנוי. אתה נכנס לבית, אתה רואה ארבעה אנשים ישנים בסלון על המזרונים ועוד אחד בחדר ליד. תופס את מי שאתה מחפש, בודק ת"ז של כולם, אתה גם לא רוצה שידעו את מי אתה מחפש. באותו לילה עם הבן -17, הוא לא מבין עברית שאתה מדבר אליו, אבל כשאתה צועק הוא מבין הכול, כל מילה. היה לי מפק"צ (מפקד צוות) שהיה בחור טוב, היה מתעצבן עלינו אם היינו דורכים להם על הנעל. היינו מקפלים להם את הבגדים אחרי שהיינו מפרקים את הבית, מקפלים ומחזירים לארון. אני תפסתי את הבחור, אני עם נשק עליו, האימא צועקת, בוכה. השב"כניק מדבר איתם בעוד אנחנו מלווים את הנער שעסק בהברחת נשק להביא נעליים, להביא בגדים, להביא משאף לאסטמה או כל תרופה שהוא צריך. לוקחים אותו לבסיס, הוא כפות, ואז הוא בכה ברכב, הוא רעד כל הדרך על הרצפה. קודם כול מביאים אותו לבסיס ומביאים לו תה, מביאים לו משהו לאכול, מביאים לו שק"ש (שק שינה), מכסים אותו, מרגיעים אותו. ואז אתה מעביר אותו בדיקה רפואית ולמג"בניקים.

מה היו הדברים שעליהם הייתם עוצרים?הברחת נשק, חוליית חמאס. הרבה פעמים זה היה דברים פליליים. היה שיתוף פעולה עם שוטרים פלסטינים, שהוא לרוב היה חיובי. היו מעצרים פליליים שעשינו כדי להרגיע את השטח. אנשים הבריחו נשק וסמים כדי למכור סמים, לא כדי לפגוע בצה"ל או כל דבר אחר. מאבקים בין חמולות שנכנסנו ושלפנו את הבן אדם כי עצם זה שיש לו נשק בשכם זה לא משהו שאנחנו היינו מסוגלים לקבל. והרבה פעמים היו פעילויות עם שוטרים פלסטינים. אם היינו עושים מעצר, רוב הפעמים המוחלט זה אומר שאין שו"פים (שוטרים פלסטינים),” אסור לכם להסתובב”. עצרנו גם שו"פים לעיכוב במידה והם לא יישמו את זה.