תודה על תרומתך לשוברים שתיקה
בחרו סכום:
25
50
100

250
500
1,000
או הזינו סכום:
ש"ח
אירו
דולר
פאונד

תשלום באמצעות Paypal / כרטיס אשראי
חד פעמי
חודשי
המחאות

המחאות לפקודת "שוברים שתיקה" ניתן לשלוח ל:

"שוברים שתיקה"
ת.ד. 51027
ת"א 6713206

העברה בנקאית

ניתן לבצע העברה בנקאית לחשבוננו:

חשבון 340211 בסניף 567 (בית אסיה) בבנק הפועלים

זיכוי מס בארה"ב

ניתן להעביר תרומה דרך החשבון שלנו ב"קרן החדשה", לקבלת זיכוי מס על תרומות בארה"ב: לחצו כאן

לזיכוי מס באירופה צרו עמנו קשר במייל info@shovrimshtika.org

לפרטים נוספים

info@shovrimshtika.org

הרשמה לניוזלטר
שלח
צפו בניוזלטרים קודמים
תפריט
ניוזלטר Twitter Facebook Instagram Spotify YouTube
חיפוש מתקדם
קטגוריות דרגות יחידות איזורים תקופות
אגוזאוגדת איו"שאוגדת עזהאוגדת עזה, חטיבה דרומיתאחרביסל"חבית המשפט הצבאיגבעתיגבעתי, גדוד רותםגבעתי, גדוד שקדגדוד 5033 (מילואים)גדוד אב"כגדוד ארזגדוד חרבגדוד חרובגדוד לביאגדוד נחשוןגדוד קרקלגדוד שמשוןגדס"ר נח"לגדס"ר צנחניםגולניגולני, גדוד 12גולני, גדוד 13דובדבןדובר צה"לדוכיפתהמינהל האזרחיהנדסה הנדסה, גדוד 601הנדסה, גדוד 603הנדסה, גדוד 605חטיבת כפירחטמ"ר אפריםחטמ"ר בנימיןחטמ"ר הבקעהחטמ"ר יהודהחטמ"ר עציוןחטמ"ר שומרוןחי"רחיל האוירחיל החינוךחיל היםחילוץ והדרכה (פיקוד העורף)חרמ"שחרמ"ש חטיבה 401חרמ"ש חטיבה 7יהלוםימ"סמ"צ מעבריםמג"במגלןמודיעיןמודיעין קרבימילואיםמילואים - גדוד 7490 (נשרים מגמלא)מילואים - גדוד חרמ"ש 8104מילואים - חטיבה 5מילואים - חטיבת אלכסנדרוני (3)מילואים - חטיבת ירושלים (16)מילואים - פיקוד העורףמשטרה צבאיתמתפ"שנ"מנח"לנח"ל 50נח"ל 931נח"ל 932נח"ל חרדינצח יהודהסחלבסיירת יעלסמו"ר (יהלום)עוקץעורב נח"לעורב צנחניםפיקוד דרוםפלח"ן גבעתיפלח"ן נח"לפלח"ן צנחניםפלס"ר גבעתיפלס"ר גולניפלס"ר נח"לפלס"ר צנחניםפלס"ר שריון 401פלס"ר שריון 7צנחניםצנחנים 101צנחנים 202צנחנים 890קרקלשח"םשייטת 13שלדגשריוןשריון 188שריון 401שריון 500שריון 7שריון 7, גדוד 75שריון 8, גדוד 455 (מילואים)תותחניםתותחנים - איכוןתותחנים - רוכב שמייםתותחנים 402תותחנים 404תותחנים 405תותחנים 411תותחנים 55תותחנים 9305 (מילואים)תותחנים MLRSתותחנים מורןתותחנים מיתרתצפיתנית
שדות חיפוש חופשי
קטגוריות
דרגות
יחידות
איזורים
תקופות
עדויות טקסט חטפתי כדור אחד שפגע בנשק שלי וקיבלתי רסיסים בשתי הידיים וברגל ימין
מספר קטלוגי: 188034
דרגה: סמ"ר
אזור: אזור ג'נין
תקופה: 2006
סיווג עדות לפי קטגוריות:
[    ]
שירתת בשטחים?
בוא/י לדבר על זה!
חיילים וחיילות ששירתו במגוון תפקידי לחימה ותומכי לחימה בשטחים - בואו לתת עדות, בפנים גלויות או מבלי להיחשף.
בואו לשבור שתיקה.
למתן עדות ומידע נוסף:
info@shovrimshtika.org
163  צפיות    0  תגובות
חטפתי כדור אחד שפגע בנשק שלי וקיבלתי רסיסים בשתי הידיים וברגל ימין
דרגה: סמ"ר
אזור: אזור ג'נין
תקופה: 2006

הייתי שמח לשמוע על הסיפור שנפצעת בו. זה היה במחנה פליטים בג'נין, היינו בדרך למעצר. הלכנו הליכה רגלית. הייתי קשר מ"פ והמ"פ ואני חצינו צומת והתמזל מזלנו וגם זוג מחבלים חצו את הצומת מצד שני.

סתם מטיילים בג'נין?עושים סיבוב דאווין? כן. אני הראשון שראיתי אותם כי הייתי ממש באמצע הכביש והם היו 30 מטרים ממני, בצד השני של הצומת. זה יחסית צומת גדולה, היינו ממש מהצד השני של הצומת. הם חצו, אנחנו חצינו, הנתונים לא היו לטובתנו, הצומת הייתה ממש בעלייה שבשיא הגובה של הצומת היה פרוג'קטור ענק שהאיר דרומה לכיווננו. הם היו בחלק הצפוני של הצומת ואנחנו בדרומי. הצומת הזו, היינו בה כמה פעמים לפני זה והכרנו את הטופוגרפיה הבעייתית והכרנו את הזרקור הזה שאם אתה עם אמצעי לילה אתה בעצם כמעט עיוור שם. גם בלי אמצעי לילה זה פשוט משהו שמסנוור אותך. והתמזל מזלם לעבור בצומת למעלה כשאנחנו בדיוק חצינו למטה. אני הרמתי את הנשק, פתחתי נצרה אבל לא יריתי כי האינסטינקט שלך אומר שזה מחבלים... אני ראיתי בן אדם חוצה את הצומת בריצה, אני הלכתי וחציתי משמאל לימין והם הפוך – מהימין שלי לשמאל שלי. ראיתי בן אדם חוצה את הצומת מהר ונעלם ומייד אחריו בן אדם. לא ראיתי נשק אבל ראיתי צורה של קסדה והליכה שהיא צבאית, צעדים גדולים עם הפנים אלינו הצידה וראיתי שהוא מחזיק משהו אבל שוב לא ראיתי כל כך טוב אז לא יריתי ולפני שהוא סיים לחצות את הצומת, הוא נתן 2 צרורות שאחד הכדורים – אני תוך כדי הליכה פתחתי נצרה והמשכתי ללכת ובעצם חטפתי כדור אחד שפגע בנשק שלי וקיבלתי רסיסים בשתי הידיים וברגל ימין. ככה זה נגמר. כמובן שהיה המון בלבול ובלגן, המשיכו לירות לכיוון שהם עמדו בו אבל כבר אחרי חצי דקה הם בורחים בסמטאות הקטנות. יותר היה ירי של פחד ושל תסכול. זאת בעצם הייתה הפעם הראשונה שממש הייתה היתקלות קרובה. היו היתקלויות לפני זה, אבל הם לא היו, זה לא היה עד כדי כך. היה המון בלבול ופחד אז והמשיכו לירות בלי שפגעו בהם.