הייתי פעם בחברון והיתה שם איזה ילדונת אחת בלונדינית מהממת, "*** בת השטן" (ילדה יהודיה מההתנחלות בחברון). היא פשוט, היא עברה לנו ליד העמדה עם שמלת שבת כזאת, נקייה וחמודה, ועברה מחייכת ככה: "היי ***", כזה, כי ביישוב היהודי יחסית אהבו אותי בגלל שהיה לי את הקטעים שגם הגנתי עליהם באיזשהו מקום. והיא אמרה את זה כזה: "היי ***", ואז, זה היה יום שבת, ואז היא ראתה איזה ערבי הולך, היא פשוט תפסה אבן ענקית, רצה לכיוון שלו, זינקה, בום, דפקה לו אותה בראש.

ככה, בלי לזרוק? ככה, בום. קפצה עליו ונתנה לו אותה כאן בראש. והבן אדם, כולו איזה זקן שהולך לו ברחוב. ואז היא התחילה לצעוק: "איכ, איכ, הדם שלו עלי, הדם שלו עלי, מגעיל, מגעיל". והוא הסתובב אליה, והוא עשה לה מן דבר כזה, והחייל שהיה איתי פשוט רץ אליו והוריד לו מה זה אגרוף, על זה שהוא כאילו מאיים על הילדה. ואני עמדתי שם מזועזעת, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. ילדה קטנה, בלונדינית תמימה בשמלת השבת שלה, שדפקה כרגע אבן לערבי בראש, והחייל נתן לו אגרוף על זה שהוא מסתובב וצועק על הילדה. שלא לדבר על זה שהגיעו עוד איזה ארבעה רולות כאלה של היישוב היהודי שיצאו לשבת מהבסיס שלהם, משהו כזה, ופשוט יעני באו אליו בקטע של תנסה אותנו. ופשוט הערבי שם את היד על הפצע שלו וברח משם כל עוד נפשו בו.

בן כמה הוא היה? מבוגר. בן אדם מעל 50 לדעתי. ממש מבוגר.

בת כמה ***? היא היתה בת איזה שמונה לדעתי, היתה קטנטונת. היתה קטנה, שבע-שמונה כזה. אני זוכרת שהיה לה אח בעגלה, תינוקי. היא היתה נותנת לו אבנים ליד ואומרת לו: "תזרוק על הערבי, תזרוק על הערבי". והוא היה כזה קטן בעגלה, עושה כאלה, ככה זורק. כמובן שזה פוגע לו באצבעות של הרגליים כי הוא יושב והוא קטן, אבל זה מה שהיא היתה עושה לו: "תזרוק על הערבי".