הייתה הפסקת אש הומניטרית שנכנסה לתוקפה בשש בבוקר. אני זוכר שאמרו לנו בחמש ורבע "תסתכלו, הולכים להרים לכם מופע". זה מדהים התזמון של חיל אוויר. בחמש ורבע אפס אפס נפל הפגז הראשון, ובחמש חמישים ותשע וחמישים ותשע שניות נפל האחרון. זה היה לא נורמלי. אש, הפגזה בלתי פוסקת של שכונת הסביבון, אם אני זוכר נכון היא גם קצת נמשכה יותר מערבה וגם קצת יותר דרומה כשאנחנו היינו שם. נון סטופ, פשוט נון סטופ. כל המתחם הזה של בית חאנון – עיי חורבות.

אתה רואה את השכונה הזאת בדרך החוצה, מה אתה רואה ממנה? כשאנחנו יוצאים היא עוד שלמה, מוציאים אותנו מבית חאנון לקראת הפסקת האש, לקראת התקיפה האווירית של חיל אוויר.

ואז כשאתם חוזרים פנימה, מה אתה רואה מהשכונה הזאת? כלום, פשוט כלום. כלום. סצנת הפתיחה של [הסרט] "הפסנתרן". יש את התמונה המפורסמת הזאת שתמיד מראים במסעות לפולין של ורשה לפני המלחמה וורשה לאחר מלחמת העולם השנייה. מראים את לב לבה של ורשה ורואים עיר אירופאית קלאסית, ואז מראים אותה בסוף המלחמה. מראים בדיוק את אותה שכונה כשיש רק בית אחד שעומד וכל השאר פשוט עיי חורבות. זו התמונה.

היו בשכונה הזאת תקיפות כלפיכם כשאתם הייתם בפנים? כן. היה יחסית הרבה התנגדות.