תודה על תרומתך לשוברים שתיקה
בחרו סכום:
25
50
100

250
500
1,000
או הזינו סכום:
ש"ח
אירו
דולר
פאונד

תשלום באמצעות Paypal / כרטיס אשראי
חד פעמי
חודשי
המחאות

המחאות לפקודת "שוברים שתיקה" ניתן לשלוח ל:

"שוברים שתיקה"
ת.ד. 51027
ת"א 6713206

העברה בנקאית

ניתן לבצע העברה בנקאית לחשבוננו:

חשבון 340211 בסניף 567 (בית אסיה) בבנק הפועלים

זיכוי מס בארה"ב

ניתן להעביר תרומה דרך החשבון שלנו ב"קרן החדשה", לקבלת זיכוי מס על תרומות בארה"ב: לחצו כאן

לזיכוי מס באירופה צרו עמנו קשר במייל info@shovrimshtika.org

לפרטים נוספים

info@shovrimshtika.org

הרשמה לניוזלטר
שלח
צפו בניוזלטרים קודמים
תפריט
ניוזלטר Twitter Facebook Instagram Spotify YouTube
חיפוש מתקדם
קטגוריות דרגות יחידות איזורים תקופות
אגוזאוגדת איו"שאוגדת עזהאוגדת עזה, חטיבה דרומיתאחרביסל"חבית המשפט הצבאיגבעתיגבעתי, גדוד רותםגבעתי, גדוד שקדגדוד 5033 (מילואים)גדוד אב"כגדוד ארזגדוד חרבגדוד חרובגדוד לביאגדוד נחשוןגדוד קרקלגדוד שמשוןגדס"ר נח"לגדס"ר צנחניםגולניגולני, גדוד 12גולני, גדוד 13דובדבןדובר צה"לדוכיפתהמינהל האזרחיהנדסה הנדסה, גדוד 601הנדסה, גדוד 603הנדסה, גדוד 605חטיבה 5 (מילואים)חטיבת כפירחטמ"ר אפריםחטמ"ר בנימיןחטמ"ר הבקעהחטמ"ר יהודהחטמ"ר עציוןחטמ"ר שומרוןחי"רחיל האוירחיל החינוךחיל היםחילוץ והדרכה (פיקוד העורף)חרמ"שחרמ"ש חטיבה 401חרמ"ש חטיבה 7יהלוםימ"סמ"צ מעבריםמג"במגלןמודיעיןמודיעין קרבימילואיםמילואים - גדוד 7490 (נשרים מגמלא)מילואים - גדוד חרמ"ש 8104מילואים - חטיבת אלכסנדרונימילואים - חטיבת ירושליםמילואים - פיקוד העורףמשטרה צבאיתמתפ"שנ"מנח"לנח"ל 50נח"ל 931נח"ל 932נח"ל חרדיסחלבסיירת יעלסמו"ר (יהלום)עוקץעורב נח"לעורב צנחניםפיקוד דרוםפלח"ן גבעתיפלח"ן נח"לפלח"ן צנחניםפלס"ר גבעתיפלס"ר גולניפלס"ר נח"לפלס"ר צנחניםפלס"ר שריון 401פלס"ר שריון 7צנחניםצנחנים 101צנחנים 202צנחנים 890קרקלשח"םשייטת 13שלדגשריוןשריון 188שריון 401שריון 500שריון 7שריון 7, גדוד 75שריון 8, גדוד 455 (מילואים)תותחניםתותחנים - איכוןתותחנים - רוכב שמייםתותחנים 402תותחנים 404תותחנים 405תותחנים 411תותחנים 55תותחנים 9305 (מילואים)תותחנים MLRSתותחנים מורןתותחנים מיתרתצפיתנית
שדות חיפוש חופשי
קטגוריות
דרגות
יחידות
איזורים
תקופות
עדויות טקסט אנחנו החרמנו מכוניות, המתנחלים השחיתו
מספר קטלוגי: 15520
דרגה: סגן
יחידה: צנחנים
אזור: אזור שכם
תקופה: 2002 - 2005
סיווג עדות לפי קטגוריות:
[    ]
שירתת בשטחים?
בוא/י לדבר על זה!
חיילים וחיילות ששירתו במגוון תפקידי לחימה ותומכי לחימה בשטחים - בואו לתת עדות, בפנים גלויות או מבלי להיחשף.
בואו לשבור שתיקה.
למתן עדות ומידע נוסף:
info@shovrimshtika.org
80  צפיות    0  תגובות
אנחנו החרמנו מכוניות, המתנחלים השחיתו
דרגה: סגן
יחידה: צנחנים
אזור: אזור שכם
תקופה: 2002 - 2005

מה היה העניין עם ההחרמות של המכוניות? היו הרבה מאוד צירים וזה כלום לעומת כל דרכי העפר שיש, היתה הוראה באיזה שהוא שלב מסוים, כשתפסת מישהו שניסה לעקוף מציר עוקף או ניסה לעקוף אותך והצלחת לתפוס אותו, אתה מחרים לו את המכונית.

מה עשה עם המכונית הזאת? אתה מביא אותה למגרש ליד המוצב, עשו מגרש.

מי עשה את המגרש? אני לא יודע, הוא היה לפנינו נראה לי, אנחנו השתמשנו בו לזה. הבעיה הייתה שלא הייתה שמירה על המכוניות ואז היו יורדים אנשים מאלון מורה והורסים את המכוניות שאתה רק החרמת כדי להחזיר למחרת לבעלים, זה אקט איום של המדינה שלא תעשה את זה עוד פעם.

חיפשתם גם במכוניות? כן. דבר ראשון לוקחים את האיש לחקירה קצרה, הוא הולך למעצר.

לאן אתה לוקח אותו לחקירה? מביא אותו למחסום, שם חוקרים אותו.

חיילים מהפלוגה? או מהפלוגה או אם צריך, מקפיצים אותו לחטמ"ר לחוקרים. לא אנחנו. הרבה פעמים משחררים אותו אחרי חצי שעה, הוא הולך לדרכו ואומרים לו לבוא לקחת את המכונית אחרי יום-יומיים. הבעיה שלנו הייתה המתנחלים שהיו יורדים ברגל מאלון מורה והיו הורסים את המכוניות. אנחנו שמרנו על המכונית שלא ינתצו את החלונות ולא יהרסו. המוניות זו אחת הפרנסות העיקריות שלהם. הבן אדם מגיע בבוקר עם הפתק שניתן לו. אתה לוקח את הבן-אדם, רוצה להחזיר לו את המכונית שלו.

זה היה ממש מסודר? כן, היה פתק אצלו ופתק אצלנו, הוא חותם אצלך ואתה אצלו ואז הוא בא לבקש את המכונית יום אחרי זה.

מה היה כתוב בטופס? מספר הרישוי. אחרי התחקור הוא היה מקבל פתק עם מספר הרישוי. השאיפה הייתה רק להחרים לו ליום אחד את המכונית. הוא היה נוהג אותה למגרש מכוניות ועשינו לו ליווי.

זה לשחק חתול ועכבר עם המתנחלים... נכון. אתה עומד חסר אונים מול הבן אדם יום למחרת, אתה בא להראות את המכונית ואתה רואה שהיא שבורה: צמיגים חתוכים, שמשות מנופצות. אתה תופס ילד בן שלוש עשרה-ארבע עשרה של המתנחלים וזו בעיה. אתה פונה ליישוב באלון מורה והם לא יודעים שום דבר ויוצא מצב שהפלוגה צריכה להקצות עוד עמדה כדי רק לשמור על המכוניות. זה היה מסורבל. כל הזמן רבנו עם המתנחלים הדפוקים האלה שמנסים לשמור עליהם, והם תוקעים מקל בגלגלים. אתה תופס את המכונית כדי שמחבלים לא יפגעו בהם, אתה פשוט מתעסק איתם כל הזמן. ילדים קטנים וחצופים שלא חינכו אותם כשהיו קטנים.

אתה מכיר את הרוטינה, אתה רואה אותם באים. האבסורד היה שהיינו עושים מארבים כדי לתפוס את הילדים שבאים להרוס את המכוניות. אתה לוקח אותם, אי אפשר לעצור אותם כי הם קטינים, למשטרה אין מה לעשות נגדם.

כולם קטינים? כן, הם לא טמבלים המתנחלים, הם שולחים את הילדים, הם לא יסכנו את עצמם, אם אתה תופס אותם אתה צריך לפתוח לו תיק. ואז הרמות הגבוהות יותר מדברים עם ראשי היישוב ואנחנו היינו חסרי אונים. מי יתקן את המכונית עכשיו? לפעמים המכוניות היו במצב שלא היו שוות תיקון- פח, חלון או כאלו. זו הרגשה זיפת שאתה שומר עליהם (על המתנחלים) והם...