מה היה הסיפור?לא היה סיפור מיוחד. היה בקת"בים.

זרקו על הטנק שלכם?כן. והתותחן זיהה בקת"ביסט אבל הקצין לקח לו את הבקרים. הוא תפס שליטה על המאג מקביל. ואז כשהוא ניסה לירות אז הוא לא יכול בגלל שהמפקד שולט כאילו במאג. היה איזה אי הבנה ביניהם, לא משנה, לא משהו מיוחד. וירו ולא פגעו. לא פגעו בו, אני לא יודע במי פגעו, אם פגעו. זה היה הכל אזור כאילו, שתבין, זה לא סוללה, יעד מבוצר כזה שאתה יודע שאתה יורה, לאן אתה יורה. זה הכל בתוך העיר. לך תדע מה משפך הירי, לאיפה מגיע כל כדור שאתה יורה, אתה לא יכול לדעת. זה עיר. זה כמו שעכשיו בדיזנגוף עומד טנק ויורה לכיוון חשוד. אז גם אם להוא מגיע באמת למות, במאג אתה לא יודע איפה הוא פוגע. יש הרבה חלונות, הרבה אנשים כשרים.

ואתם לא יודעים אם בחבורה הזאת, מישהו נפגע שם?זה לא חבורה ספציפית. כל הזמן היו שם ילדים. כל העיר היו מגיעים.

זה היה משחק שלנו. מה היה הפקודה שלכם מבחינת ההתייחסות אליהם?בקת"ביסט – יורים על מנת להרוג.

בכל מקרה. גם לפני וגם אחרי שהוא זורק? ברגע שהוא מדליק את הבקבוק. וגם אחרי שהוא שחרר את הבקת"ב?כן. אם אתה מזהה שזה הוא. זהו. כל השאר, אז לא. היה דיונים בין החבר'ה כאילו, כל מיני שיחות כאלה שעשינו, שיחות מחלקה, וויכוחים בין הקצינים מה עדיף? להרוג אותו או לפצוע אותו קשה. היו קצינים שאמרו שעדיף לפצוע כי לא מגיע לו למות. אחרים אמרו שעדיף להרוג אותו כדי שהמדינה לא תצטרך לשלם פיצויים של פגיעה ב...

נכים?כן. עד היום אנחנו לא סגורים על מה היה נכון לעשות.

אבל הפקודה היתה להרוג?לא. אנחנו לא סגורים על מה היתה הפקודה. כי הם היו תמיד מתווכחים ביניהם, הקצינים. אני חושב שהמג"ד שלנו אמר לנו פעם שאם אנחנו רואים בקת"ביסט, שנהרוג אותו והוא כבר יטפל בניירת. לא זוכר אם זה המג"ד או הסמג"ד.

למה הוא התכוון?שהוא יעמוד מאחורינו.

אבל אם זאת הפקודה, אז מה הבעיה?לא, אני אומר, הפקודה לא היתה ברורה. נראה לי גם באף רמה לא היתה פקודה ברורה. סך הכל אני לא חושב שהייתי יורה בבקת"ביסט. אתה יודע מה? אולי כן.