אנחנו בעצם היינו איזה יומיים שלושה באחד הבתים בבית חאנון ובאותו ערב התקבלה הפקודה: נכנסים עוד טיפה יותר עמוק. מתחילים את הכניסה, הכול מאוד מאוד הרוס. אנחנו היינו בפאתים של בית חאנון. זאת אומרת עוד לא היו בתים צפופים, היו בתים במרווחים יותר גדולים. אנחנו עוברים מאזור הפאתים למקום היותר צפוף, זאת אומרת יותר מבנים, יותר בניינים. וככל שאנחנו מתקרבים אז אתה באמת רואה הרס. כל הרצפה מלאה בשברים, של אני לא יודע מה. עברה שם הפצצה מטורפת, בתים הרוסים, ממש. הכול הרוס. אנחנו מתקדמים עוד טיפה, עוברים, שם מתחילים לירות עלינו. נכנסים לאיזשהו בית. מאוד מאוד צפוף, הרבה מאוד אנשים בבית אחד. בית קומות כזה, נראה כמו איזשהו מבנה של רכבת. היינו שם עד הלילה כשבשלוש לפנות בוקר אמורה להיות המשך הכניסה. ואז בשלוש לפנות בוקר מתקבלת הפקודה שלהפך, נסוגים אחורה. אנחנו יוצאים באמצע הלילה, בשלוש, שלוש וחצי, גם חשוך, מאוד מפחיד, הכול הריסות.

את כל התנועה הזאת אתם עושים ברגל?כן. זה אזור יותר צפוף אז פשוט ממש רואים בעיניים את כל ההריסות. לאט לאט חוזרים לאזור הפאתים, היותר פתוח, יותר שטחים כאלה פתוחים ופחות צפופים. עוברים אותו, יוצאים, מתחילה הזריחה. אנחנו מתיישבים על איזשהו שדה. מולנו יש שכונה שלדעתי זאת שכונת הסביבון אם אני לא טועה, ממש שכונה. מבנים, בניינים, בתים יותר גדולים. ובערך בחמש, כשיש כבר זריחה, אנחנו רואים שם מין מפגן אווירי, פשוט מפגן אווירי שלנו. זה הרגיש משהו חיובי כי זה נתן תחושה של "יאללה, הסוף של הדבר הזה קורה". באים כזה לשמח אותנו. פשוט שחטו שם את השכונה. פוצצו לה את הצורה. מטוסים עוברים, אנחנו שומעים פיצוצים. הבתים פשוט קרסו.

ראיתם את זה?כן, אנחנו במרחק של איזה 400 מטר, משהו כזה, מהשכונה הזאת.

המקומות שהמטוסים הפציצו זה בעצם השטח שממנו יצאתם?אנחנו עברנו במקום הזה כשנכנסנו.

זאת אומרת זה מקום שתיאורטית הוא נקי ממחבלים.תיאורטית כן.