מבצע חורף חם היה בעקבות זה שרקטות הגיעו לגבול אשקלון והממשלה אמרה שאי אפשר לסבול. אצלנו היו שני מזל"טים (מטוס זעיר ללא טייס). ישב איתנו קצין מהחטיבה שזה איש מילואים ואנחנו אוספים מידע מטלוויזיות ורואים מה קורה בשטח. במהלך המבצע אני עד לסיפור מצחיק, היה קטע שהתחלנו לירות בכל מי שנראה חשוד. כל מי שהחזיק משהו ביד, המזל"ט עובר מעליו ושולח טיל. הקצין יושב מול הטלוויזיה ורואה מישהו הולך עם משהו ביד ואומר לזה שמפעיל את המזל"ט "מאושר, תירה בו". אתה רואה את הטיל יוצא. מישהו אומר, זה עיתון, זה לא נשק, אז הקצין אומר, שלא יסתובב לי בזמן מלחמה עם עיתון. אני לא יכול להגיד לך מה היה בפנים אבל בזווית ראייה שלי אני יכול להגיד שאם היינו חושבים עוד 2 שניות לפני שהיינו יורים כל טיל, יכול להיות שהיינו מצמצמים את רשימת ההרוגים. כמובן שהיינו צריכים לשבת ולחפות עליהם וטעויות תמיד קורות כי לפעמים בן אדם מסתובב עם משהו שדומה לנשק ואתה חושב שהוא מסכן את החיילים שלך והוא נמצא בכיוון החיילים שלך.

אתה זוכר עוד דוגמאות מי נורה? כל מי שנראה חשוד, לא חשבנו פעמיים. מישהו שהחזיק משהו ביד מייד נורה.

ודברים אחרים, למשל בן אדם שרץ, הולך מהר? אם הוא רץ לכיוון הלא נכון אז גם. רץ לכיוון הכוחות שלנו. אנחנו מאבטחים את הכוחות בכל מחיר. צה"ל לא רוצה שאף חייל יהרג. אנחנו מעדיפים שערבים ימותו ולא חיילים שלנו. במהלך המבצע, היה מגרש כדורסל בלב הבסיס, היו מגיעות אכזריות (נגמ"שים) ופורקות "סחורה". שבויים ואנשים שמצאו לנכון לעצור אותם, אזקו אותם עם אזיקונים, הפשיטו עד לרמת תחתונים.

על כמה אנשים אנחנו מדברים? 200. בהתחלה היו מגיעים, אוזקים, פלנליות על העיניים ובינתיים אנשי שב"כ היו מפשיטים לרמת תחתונים והיו לוקחים לחדרי חקירות שלא יודע מה עשו שם.