קבוע?אז זה היה קבוע. היה איזה תקופה שהיה עוצר משעה מאוחרת בערב עד הבוקר. ואז נכנס צום הרמדאן אז הפסיקו עם זה, לא משנה. אז אנחנו הלכנו באיזה סמטה. אני לא יודע אם היית, אם יצא לך בתוך אבו סנינה להסתובב, יש שמה כמה סמטאות שבאמת, שאתה עם כל הנשק והאפוד והכל, אתה מרגיש מה זה קטן ומפוחד. ואנחנו הולכים שמה, זה היה ליד הבית של הזונה נדמה לי, ככה קראו לזה, היה שם איזה... ואנחנו הולכים שמה, ופתאום אחד החבר'ה קלט דמות מאחורי אוטו, טראח, מתחילה לרוץ לאיזה כיוון. ישר רצנו אחריו וזה, הוא טרק את הדלת, אנחנו נכנסים, דופקים על הדלת: "איפתח ג'יש, איפתח", לפתוח צבא, לפתוח צבא. ואז יצא איזה אבא בתחתונים בערך עם איזה נער, הוא תופס אותו באוזן, ואנחנו אפילו עוד לא אמרנו מילה והוא מפרק אותו, ונותן לו כאלה כאפות, צ'פחות כאלה על הראש שכל הגוף שלו מזדעזע, ו"לא", ו"הוא יצא לעשן", ופה ושם. והסמל שלי, שבאותו רגע היה אחראי על הפטרול, עשה את ההחלטה ההגיונית ואמר: או-קיי, בסדר. בדקנו את הבית מאוד ברפרוף, וידאנו שאין איזה שום דבר באמת לא בסדר, ועזבנו את הזה, והסברנו לו שלא ייצא שוב בשעות העוצר. ועוד פעם, אתה יוצא מהסיטואציות האלה עם תחושה של מה אני עושה פה.
עמוד בית
- עדויות
- פעילויות
- מדיה ותוכן
- אנחנו